מ"ג תהלים לג ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים לג · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הודו ליהוה בכנור בנבל עשור זמרו לו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הוֹדוּ לַיהוָה בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הוֹד֣וּ לַיהֹוָ֣ה בְּכִנּ֑וֹר
  בְּנֵ֥בֶל עָ֝שׂ֗וֹר זַמְּרוּ־לֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בנבל עשור" - של עשר מיני נעימה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הודו", (פסוקי המאמרים האלה מסודרים זה מול זה בצלעות מקבילות),

  • א . שיודו לה' על ההנהגה הטבעיית הסדורה מששת ימי בראשית חק נתן ולא יעבור, וצוה "שיודו לה'" ע"ז "בכנור, ויזמרו" גבורותיו "בנבל עשור", שהכנור הוא ציון אל ערך העולמות זל"ז שכולם ערוכים על פי חקי המוסיקא ברן יחד כוכבי בוקר ויריעו כל בני אלהים, כמו שכתבתי שם בפי' הכתוב הזה והיו מנגנים בנבל עשור על ציון הגלגלים שהם עשרה לפי תכונת הקדמונים:


ביאור המילות

"בנבל עשור". נבל אשר לו עשרה מיתרים, ואמר עלי עשור ועלי נבל, רצונו לומר נבל עשור ונבל סתם:

"הודו, זמרו". הודאה על הטובה, זמר ספור שבחיו, וכן למעלה (ל') זמרו לה' חסידיו והודו, וע"ל (ז' י"ח):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"בנבל עשור" - כמו ועשור והוא כלי זמר בעלת עשר נימין

<< · מ"ג תהלים · לג · ב · >>