מ"ג תהלים לג א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


מ"ג תהלים לג · א · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רננו צדיקים ביהוה לישרים נאוה תהלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַנְּנוּ צַדִּיקִים בַּיהוָה לַיְשָׁרִים נָאוָה תְהִלָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַנְּנ֣וּ צַ֭דִּיקִים בַּֽיהֹוָ֑ה
  לַ֝יְשָׁרִ֗ים נָאוָ֥ה תְהִלָּֽה׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"רננו", המזמור הזה נתחבר אל הענין הראשון, באר בו כי ה' מנהיג את עולמו בשני מיני הנהגות, שהיא הטבעיית המיוסדת על חקים קבועים בלתי משתנים, וההנהגה ההשגחיית שהיא נוהגת לפי מעשה בני אדם טוב או רע, ובאר ענין ידיעת ה' וההשגחה, ובפרטות מן ההשגחה המיוחדת על יראי ה' וחושבי שמו.

"רננו", הנה בסיום המזמור הקודם אמר "שמחו בה', וגילו צדיקים והרנינו כל ישרי לב", כי הישרים הם מדרגה יותר גדולה מן הצדיקים, שהם לבם ושכלם הולך ישר ואינו מסתפק כלל ואינו נוטה כלל מדרכי ה', וזה מדרגה יותר גדולה מן הצדיקים שעושים מעשה הצדק בפועל אבל עוד לא שבו מן המלחמה הפנימית, הן מלחמת שכלם בעניני האמונות והדעות, הן מלחמת יצרם במעשים ופעולות, ע"כ צוה שהצדיקים ישמחו בלב, ומוסיף לישרים שירננו בפועל, ובמזמור זה שיברר מהשגחת ה' הפרטית מוסיף "שהצדיקים" יבואו למדרגת הישרים "וירננו בה', ולישרים" להם "נאוה תהלה" הם יתהללו בה', ולהם נאוה התהלה, באשר הם השיגו האמת תמיד ולא הסתפקו כלל, וזה כולל שהם יספרו תהלת ה', וגם להם עצמם מגיע תהלה על יושר שכלם ועל שהשיגו את האמתיות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נאוה תהלה" - להם נאה להלל לה' כי המה ישכילו מה מכבוד גדלו

"בה'" - במהללי ה'

מצודת ציון

"נאוה" - מלשון נאה ויפה