מ"ג תהלים כב טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים כב · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יבש כחרש כחי ולשוני מדבק מלקוחי ולעפר מות תשפתני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי וּלְשׁוֹנִי מֻדְבָּק מַלְקוֹחָי וְלַעֲפַר מָוֶת תִּשְׁפְּתֵנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יָ֘בֵ֤שׁ כַּחֶ֨רֶשׂ ׀ כֹּחִ֗י
  וּ֭לְשׁוֹנִי מֻדְבָּ֣ק מַלְקוֹחָ֑י
    וְֽלַעֲפַר־מָ֥וֶת תִּשְׁפְּתֵֽנִי׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מלקוחי" - הם החניכים שקורין (פאליי"ש בלע"ז) כשאדם מיצר אין רוק מצוי בפיו ומנחם פתר מלקוחי אנטיילא"ש בלע"ז כמו (שם ו') במלקחים לקח והמלקוח הן השינים אשר דומות למלקוחי חרשים (סא"א)

"ולעפר מות" - לדכאות מיתה

"תשפתני" - אתה תושיבני לשון שפיתת קדרה שפות הסיר (יחזקאל כד) ומנחם פתר כל לשון שפיתה לשון שימה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יבש", שלא לבד שנזדעזעו כל איברי החיצונים והפנימים שגם הכח נסתלק, כאלו "כוחי" וליחות גופי "יבש כחרש", עד שא"א שאחלוף כח עוד, וגם לא אוכל לצעוק לישועה כי "לשוני מודבק מלקוחי" מרוב הפחד, וא"כ הלא בודאי "לעפר מות תשפתני" כי אין תקוה כלל שאנצל:


ביאור המילות

"תשפתני". כמו שפות הסיר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תשפתני" - תערכני לשכב לעפר מות והוא הקבר

"מדבק מלקוחי" - בעבור הצער כלה הרוק שבפי וכאלו נדבק הלשון בבשר הפה

מצודת ציון

"מלקוחי" - הוא מה שממעל הלשון ומתחת ויקרא כן ע"ש שבהם לוקחים המאכל בעת הלעיסה

"תשפתני" - ענין עריכה כמו שפות הסיר (יחזקאל כ"ד)

<< · מ"ג תהלים · כב · טז · >>