מ"ג תהלים יז יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך [וצפונך] תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִמְתִים יָדְךָ יְהוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֥מְﬞתִֽים־יָדְךָ֨ ׀ יְהֹוָ֡ה
מִֽמְﬞתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד
חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮
וצפינך וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֢א בִ֫טְנָ֥ם
יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים
וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃
רש"י
"ממתים מחלד" - מאותם שמתים בזקנה משהעלו חלודה רדוייל"א בלע"ז ומן הצדיקים אשר חלקם בחיים
"וצפונך תמלא בטנם" - ומאותם אשר תמלא מעיהם מטובך אשר צפנת ליריאך
"יתרם" - נכסיהם אשר ישאירו במותםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רד"ק
וכמו שקראם חרבך קראם ידך.
ממתים מחלד ממתים שהם מזה העולם, שכל תאותם וחפצם בזה העולם.
חלקם בחיים וצפינך [2] תמלא בטנם חלקם הוא בחיי העולם הזה, כי לא יצפו לעולם הבא, אלא שצפונך וטובך תמלא בטנם בעולם הזה.
ישבעו בנים ושישבעו בניהם בחייהם עמהם.
והניחו יתרם לעולליהם: אחר מותם והם בני בניהם.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"מחלד" - ענין זמן כמו מה חלד (לקמן פ"ט)
"יתרם" - יתרון ומרבית העושר
"לעולליהם" - לבניהם קטנים
מצודת דוד
"ישבעו בנים" - ומאותן אשר ישבעו בבנים הגונים ומאותן אשר יניחו יתרון עשרם לבניהם לרשת אותם אחרי מותם
"חלקם" - ואותן שחלקם בחיי עולם הבא ואשר תמלא בטנם מרוב טוב הצפון אשר עין לא ראתה
"מחלד" - מחמת שכלה זמן חייהם בעבור הזקנה
"ממתים" - אהיה מן המתים מידךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) לאכול ולמלא בטנם,
- ב) "שישבעו בנים" לקיום מינם "והניחו יתרם ועשרם לעולליהם", כי לא ידאגו להשאיר דבר לשאריתם הנצחי ולהצלחת הנפש, רק ישבעו בעוה"ז מאכילה ומבנים. ואחרי מותם לא נשאר להם מאומה רק מה שיניחו עשרם (וגם יתרם כולל מותר האדם מן הבהמה) הכל יניחו לבניהם, כי הם יאבדו מבלי השארה וקיום אישי:
ביאור המילות
"ממתים". אנשים חלושים, מגביל נגד הרשע שהוא עריץ.
"מחלד". מציין העולם הזמני, ומ"ש מצהרים יקום חלד על צד המליצה.
"בחיים". הב' נמשך לשתים בחיים ובצפונך, "תמלא". נסתר לנקבה.