מ"ג תהלים יז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים יז · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ממתים ידך יהוה ממתים מחלד חלקם בחיים וצפינך [וצפונך] תמלא בטנם ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מִמְתִים יָדְךָ יְהוָה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך [וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מִ֥מְתִֽים יָדְךָ֨ ׀ יְהֹוָ֡ה
  מִֽמְתִ֬ים מֵחֶ֗לֶד
חֶלְקָ֥ם בַּֽחַיִּים֮
  וצפינך וּֽצְפוּנְךָ֮ תְּמַלֵּ֢א בִ֫טְנָ֥ם
יִשְׂבְּע֥וּ בָנִ֑ים
  וְהִנִּ֥יחוּ יִ֝תְרָ֗ם לְעוֹלְלֵיהֶֽם׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ממתים ידך" - מן המתים בידך על מטתם אני בוחר להיות

"ממתים מחלד" - מאותם שמתים בזקנה משהעלו חלודה רדוייל"א בלע"ז ומן הצדיקים אשר חלקם בחיים

"וצפונך תמלא בטנם" - ומאותם אשר תמלא מעיהם מטובך אשר צפנת ליריאך

"יתרם" - נכסיהם אשר ישאירו במותם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ממתים ידך", האנשים שהם ידך, ר"ל שעל ידם אתה פועל ומנהיג ישוב עולמך, (נגד מ"ש רשע חרבך אמר ממתים ידך, כאלו ה' מנהיג עולמו ע"י האנשים, והאנשים החלושים הם ידו, והעריץ הוא חרבו, שע"י החלושים פועל עניני עולמו שהם עוסקים בישוב עולם זורעים וחורשים ובונים, והם יד ה' העוסק בישוב העולם, וע"י הרשעים הוא הורג בחרבו ומאבד את החוטאים) "ממתים מחלד", מאנשי הזמן העוסקים בחלד ובישוב עולם, שהם רוב בני אדם, אשר "חלקם בחיים ובצפונך תמלא בטנם", שהם ממלאים בטנם מן שני החלקים שהוכנו לפניהם, מן חלקם בחיים בעוה"ז ומן חלקם בצפונך בעוה"ב הצפון, או בנפש הצפונה מעיני כל, ר"ל שאינם עושים דבר לאושר נפשם ולחיי העוה"ב, כי כל עסקם הוא למלא בטן, (כמ"ש כל עמל אדם לפיהו) והם אוכלים הכל בעוה"ז בין חלקם בעוה"ז בין חלקם לעוה"ב, בין הצלחת גופם בין אושר נפשם הצפון, הכל יקחו רק למלא בטן, ולצרכי גופם, וכל עסקם הוא

  • א) לאכול ולמלא בטנם,
  • ב) "שישבעו בנים" לקיום מינם "והניחו יתרם ועשרם לעולליהם", כי לא ידאגו להשאיר דבר לשאריתם הנצחי ולהצלחת הנפש, רק ישבעו בעוה"ז מאכילה ומבנים. ואחרי מותם לא נשאר להם מאומה רק מה שיניחו עשרם (וגם יתרם כולל מותר האדם מן הבהמה) הכל יניחו לבניהם, כי הם יאבדו מבלי השארה וקיום אישי:

ביאור המילות

"ממתים". אנשים חלושים, מגביל נגד הרשע שהוא עריץ.

"מחלד". מציין העולם הזמני, ומ"ש מצהרים יקום חלד על צד המליצה.

"בחיים". הב' נמשך לשתים בחיים ובצפונך, "תמלא". נסתר לנקבה.

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ישבעו בנים" - ומאותן אשר ישבעו בבנים הגונים ומאותן אשר יניחו יתרון עשרם לבניהם לרשת אותם אחרי מותם

"חלקם" - ואותן שחלקם בחיי עולם הבא ואשר תמלא בטנם מרוב טוב הצפון אשר עין לא ראתה

"מחלד" - מחמת שכלה זמן חייהם בעבור הזקנה

"ממתים" - אהיה מן המתים מידך

מצודת ציון

"מחלד" - ענין זמן כמו מה חלד (לקמן פ"ט)

"יתרם" - יתרון ומרבית העושר

"לעולליהם" - לבניהם קטנים

<< · מ"ג תהלים · יז · יד · >>