מ"ג תהלים ט יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ט · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זמרו ליהוה ישב ציון הגידו בעמים עלילותיו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זַמְּרוּ לַיהוָה יֹשֵׁב צִיּוֹן הַגִּידוּ בָעַמִּים עֲלִילוֹתָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זַמְּר֗וּ לַ֭יהֹוָה יֹשֵׁ֣ב צִיּ֑וֹן
  הַגִּ֥ידוּ בָ֝עַמִּ֗ים עֲלִֽילוֹתָֽיו׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"זמרו לה' יושב ציון" - כשיחזיר ישיבתו לציון יזמרו לו כן

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"זמרו לה'" מצד שהוא "יושב ציון" ומשגיח שם תמיד השגחה פרטית ואינו עוזב את יודעי שמו, וגם "הגידו בעמים עלילותיו" איך מתנהג עמהם, אבל יש הבדל בין הנהגתו עם העמים ובין הנהגתו עם יודעי שמו, והוא.


ביאור המילות

"עלילותיו". הם הפעולות היוצאות מתכונות נפשיות כמו רחמים או נקמה, כי מה שדורש דמים הוא מצד הרחמים או הנקמה על דם הנשפך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יושב ציון" - המשרה שכינתו בציון

מצודת ציון

"עלילותיו" - מעשיו

<< · מ"ג תהלים · ט · יב · >>