מ"ג תהלים ט י
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי יהוה משגב לדך משגב לעתות בצרה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וִיהִי יְהוָה מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וִ֘יהִ֤י יְהֹוָ֣ה מִשְׂגָּ֣ב לַדָּ֑ךְ
מִ֝שְׂגָּ֗ב לְעִתּ֥וֹת בַּצָּרָֽה׃
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
ורבי דונש פירש בו: לשון יחיד מן דברי הבצרות.
ואין זה מטעם המזמור.רד"ק
אף על פי שהוא שפל בלא כח ובלא יכלת לא יניחנו לחזקים ממנו, אלא הוא לו למשגב.
וישגב העני בו כמו שישגב אדם במגדל עז, וכמו שנשגבו בו ישראל היום והוא להם למגדל עז.
ומשגב לעתות שהם בצרה, כי ישראל עתה בצרה גדולה מפני זה הפלשתי.
ופלשתים שהיו מתגברים עליהם כמו שאמר במלך שאול (שמואל א ט טז): כי באה צעקתו אלי.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"משגב" - חוזק
"לדך" - מושבר וכתוש כמו דכאי רוח (לקמן ל"ד)
"לעתות" - מלשון עת
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אלשיך
וזהו ליחיד, אך לרבים גם שלא ידרשו ויתפללו "יבטחו בך יודעי שמך", במה שהם "יודעי שמך" בלי תפלה שלא דרשוך, "כי" אשר דרשוך, איני צריך לבקש עליו, כי הלא מאליך "לא עזבת דורשיך ה'" בעל הרחמים ביד הדין:
או יאמר, בשום לב שאומר משגב שני פעמים, ואומרו "לעתות" ולא אמר בעתות. אך הנה ידענו כי אין בטחון לישראל בגליות גדול משם הגדול, כענין כי יד על כס י - ה (שמות יז טז עי' רש"י שם), וגם ארבע אותיות כנגד ארבע גאולות. ונבא אל הענין, והוא, כי אחרי אומרו כי כל צרה היא על ידי שם ה' עם בית דינו, אמר אם כן הדך שדלותו על ידי ה' ובית דינו, אחלה פניך ה' תהי לו משגב ממדת הדין, ולא להסיר דלותו והעשירו, כי הלא הסכמת עם בית דינך לרוששו, כי אם שתהיה לו "משגב לעתות בצרה" כי לא תוסר צרת דלותו, כי אם שלעתות דוחקו אשר לו ביותר בהמשך הצרה תהיה משגב לו ממדת הדין להרויחו, ועל ידי כן "ויבטחו בך יודעי שמך" שבגלות שיודעים כי בארבע אותיות שמך יהיו למו ארבע גאולות, במה שיראו כי לא עזבת דורשיך ה' ביד מדת הדין, כך לא תעזוב אותם בגלות, ויצדק זה במאמרם ז"ל (עיין שוחר טוב כאן) פה אחד, כי פסוק זה על גלות ישראל ידבר: