מ"ג תהלים ט ו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ט · ו · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גערת גוים אבדת רשע שמם מחית לעולם ועד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גָּעַרְתָּ גוֹיִם אִבַּדְתָּ רָשָׁע שְׁמָם מָחִיתָ לְעוֹלָם וָעֶד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גָּעַ֣רְתָּ ג֭וֹיִם אִבַּ֣דְתָּ רָשָׁ֑ע
  שְׁמָ֥ם מָ֝חִ֗יתָ לְעוֹלָ֥ם וָעֶֽד׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גערת גוים" - עמלק ראשית גוים (במדבר כד)

"אבדת רשע" - אבותיו

"שמם מחית" - כי מחה אמחה (שמות יז)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"גערת גוים", אשר היו בעזרתו, "וגם אבדת רשע", הוא לבן בעצמו, וגם את "שמם מחית לעולם ועד" שלא יקומו עוד לעולם, רצה לומר שאחר שהתחילה מפלתם במלחמה גם אחר כך כשהיו בביתם היתה יד ה' בם להומם ולאבדם:


ביאור המילות

"גערת". גערה בלא ב' אחריו הוא ענין השחתה גער חית קנה:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"גערת" - בעבורי גערת גוים וגו' ומחית שמם לבל יזכרו

מצודת ציון

"גערת" - ענין זעקת נזיפה

<< · מ"ג תהלים · ט · ו · >>