מ"ג תהלים ז י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ז · י · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יגמר נא רע רשעים ותכונן צדיק ובחן לבות וכליות אלהים צדיק

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
יִגְמָר נָא רַע רְשָׁעִים וּתְכוֹנֵן צַדִּיק וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת אֱלֹהִים צַדִּיק.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
יִגְמׇר־נָ֬א רַ֨ע ׀ רְשָׁעִים֮
  וּתְכוֹנֵ֢ן צַ֫דִּ֥יק
וּבֹחֵ֣ן לִ֭בּוֹת וּכְלָי֗וֹת
  אֱלֹהִ֥ים צַדִּֽיק׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"יגמר" - ל' כליון וכן פתר מנחם גמר אמר (לקמן טז) גמר חסיד (לקמן יב) וכן כלם (סא"א)

"ותכונן צדיק ובוחן לבות" - אתה יודע מי הוא הצדיק שתכוננהו

"אלהים צדיק" - כן שמך

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"יגמר נא רע רשעים", גמר הרע וסוף הפורעניות יהיה ברשעים, רצה לומר הגם שהתחיל הרע בי יגמר לבסוף בהרשעים האלה והם יאבדו, "ותכונן צדיק" כונן מורה על גמר הבנין שגמר הבנין יהיה לבנות בית צדיק. והנה אמר "כצדקי וכתומי עלי", כי הצדק מציין הצדק החיצוני לפי המעשה, והתמימות מציין שהוא תמים במחשבתו לעשות הצדק כתום לבבו, ומצד מעשיו החיצוניי ישפטהו במשפט הצרופיי, שעל זה אמר ה' ידין עמים, אבל מצד תום לבבו לא יצטרך למשפט הצרופיי כי ה' יבחן לבבו שהוא גם בפני עצמו תמים עמו, שעל זה אמר כתומי עלי לענין התמימות ישקיף עלי בפני עצמי ונגד שני אלה אמר "ובוחן לבות וכליות", שהלא ה' בוחן לבות לדעת תמימות לבבו, וזה נגד כתומי, ונגד כצדקי אמר "אלהים צדיק":


ביאור המילות

"יגמר". פעל גמר בא על גמר המעשה וסופה, לאל גומר עלי, ה' יגמר בעדי. וכן כונן בא על גמר הבנין, בונה עיר וכונן קריה, תבנה ותכונן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובוחן" - הלא אתה אלהים בוחן לבות וכליות של הצדיק וידעת כי לבבו שלם עמך

"יגמר וגו'" - הרע שהרשעים עושים יקטרג עליהם לכלותם מן העולם ואת הצדיק תכונן להיות עומד על כנו ובסיסו

מצודת ציון

"יגמר" - מלשון גמר וסוף

"נא" - עתה

<< · מ"ג תהלים · ז · י · >>