"ה' מה" — בלשון הקודש נופל על דבר נכבד ונבזה, כמו (תהלים קד כד): "מה רבו מעשיך"; (תהלים ח ה): "מה אנוש כי תזכרנו". ובמקום הזה לתימה.
וישראל נחלקו בו לג' חלקים: יש מהם 'צרים', כבני בנימין, ויש מהם 'קמים', והם בנו ועמשא וקרובים, ויש אחרים, אומרים כי נפל ולא יוסיף קום.
"ה' מה רבו צרי". כי אויבי דוד התחלקו לשתי כתות, יש שהיו צוררים את דוד עצמו ולא רצו שימלוך הוא רק שימלוך אבשלום בנו, ויש שקמו עליו מצד שחשבוהו לאיש חוטא ובליעל בלתי נושע בה', כשמעי שקראו איש הדמים איש הבליעל וז"ש "רבים קמים עלי" היינו על מלכותי:
ביאור המילות
(ב-ג) "עלי. לנפשי". ברוב מקומות שיגביל הנפש נגד הגוף יכוין על הנפש הרוחניית (ישעיה מ"ט ז', נ"א כ"ג איוב ל"ג י"ח כ"ב כ"ח) ובספר זה בכ"מ, (לקמן ו' ד'), "סלה". הוא ציון ההפסק בכל מקום:
