מ"ג תהלים ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים ג · ג · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רבים אמרים לנפשי אין ישועתה לו באלהים סלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
רַבִּים֮ אֹמְרִ֢ים לְנַ֫פְשִׁ֥י
  אֵ֤ין יְֽשׁוּעָ֓תָה לּ֬וֹ בֵאלֹהִ֬ים סֶֽלָה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אומרים לנפשי" - על נפשי

"אין ישועתה לו באלהים סלה" - לפי שבא על אשת איש

אבן עזרא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לנפשי" — 'בעבור נפשי', כדרך (שמות יד ג): "ואמר פרעה לבני ישראל"; (בראשית כ יג): "אמרי לי אחי הוא".

"ישועתה" — שנים סימנים לשון נקבה, דרך צחות, כמו (שמות טו טז): "אימתה"; (תהלים קכ א): "בצרתה".

והזכיר על נפשו לו, כמו (ישעיהו לב ו): "להריק נפש רעב".

ורבים יפרשו סלה כמו לנצח, ואיננו נכון. ומתרגם ספר תהלות לאחרים אמר כי מלת סלה אין לה טעם, רק היא לתיקון טעם הניגון; והעד, כי לא תמצא זאת המלה בכל המקרא כי אם בתפילת חבקוק שלושה, שהוא כדרך תהילות, (חבקוק ג א): "על שגיונות" כמו (תהלים ז א): "שגיון לדוד"; (חבקוק ג יט): "למנצח בנגינותי". והנה יהיה פירוש סלה לנצח? וכתוב (תהלים פא ח): "על מי מריבה סלה", ופעם אחת היתה! גם כתוב (חבקוק ג ג): "וקדוש מהר פארן סלה". ויש אומרים כי סלה שב אל וקדוש. ועוד כתיב (חבקוק ג יג): "ערות יסוד עד צואר סלה". והנכון, כי טעם סלה כמו 'כן הוא' או 'ככה' ו'אמת הדבר', ונכון הוא.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ורבים אומרים על נפשי" מצד אושר הנפש, כי "אין לו ישועתה באלהים" מצד חטאו ומריו, בזה מסיים מאמר הא' במלת סלה, וכבר בארתי בפירוש שמואל, שהיו בין יועצי אבשלום שתי כתות, כת א' שרצו להרגו כמו שהיה עצת אחיתופל, וזה הכת שאמרו שאין לו ישועה באלהים, וכת הב' שרצו לקחת ממנו את המלכות לבד ושישאר בחיים כמו שהיה עצת חושי הארכי, והם הקמים עליו לבדו מצד מלכותו לא על נפשו להרגו: (חלק ב')

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לנפשי" - על נפשי יאמרו שעד עולם לא יהיה לי תשועה מה' וכאשר החל לנפול לא יוסיף לקום

מצודת ציון

"רבים" - ר"ל גדולים במעלה כמו וכל רבי מלך בבל (ירמיהו לט)

"סלה" - ענינו בכ"מ כמו לעולם

<< · מ"ג תהלים · ג · ג · >>