מ"ג שמות לג יח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לג · יח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר הראני נא את כבדך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמַר הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמַ֑ר הַרְאֵ֥נִי נָ֖א אֶת־כְּבֹדֶֽךָ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר אַחְזִינִי כְעַן יָת יְקָרָךְ׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר אַחְמֵי כְדוּן יָתִי יַת יְקָרָךְ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר הראני נא וגו'" - ראה משה שהיה עת רצון ודבריו מקובלים והוסיף לשאול להראותו מראית כבודו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר הראני נא את כבודך" - בקש שיהיה רואה במראה ממש את כבוד השם. ויתכן כי יהיה "כבודך" בכאן הכבוד הגדול, אספקלריא המאירה.

וה' ענה אותו:

(שמות לג יט): "אני אעביר מדת כל טובי על פניך", שתשיגנו ותתבונן בכל טובי יותר מכל האדם, כי מראה הפנים ששאלת - לא תוכל לראותם.

"וקראתי בשם ה' לפניך" - שאקרא לפניך השם הגדול שלא תוכל לראותו, "וחנותי" בו "את אשר אחון", "ורחמתי" בו "את אשר ארחם", שתדע בקריאה ההיא מדת החנינה ומדת הרחמים אשר יחוננו וירוחמו בשמי ובטובי.

ועל זה נאמר (במדבר יב ז): "בכל ביתי נאמן הוא", כי טוב האדם - בביתו.

<< · מ"ג שמות · לג · יח · >>