מ"ג שמות לג יד
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר פני ילכו והנחתי לך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמַר פָּנַי יֵלֵכוּ וַהֲנִחֹתִי לָךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמַ֑ר פָּנַ֥י יֵלֵ֖כוּ וַהֲנִחֹ֥תִי לָֽךְ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר שְׁכִינְתִי תְּהָךְ וַאֲנִיחַ לָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר אַמְתֵּן עַד דִּיהֲכוּן סְבַר אַפִּין דְּרוּגְזָא וּמִן בָּתַר כְּדוֹן אָנוּחַ לָךְ: |
רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
רשב"ם
והניחחותי לך: אלך עמך לכבוש את הארץ עד שאניח לך מכל אויביך מסביב כדכתיב עד אשר יניח ה' לאחיכם ככם, והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל אויביך וגו', והמפרש והניחותי לך נחת רוח אעשה כמה שאעשה בקשתך שטות הוא, וכי בכל הדברים שהיה הקב"ה מתרצה לבקשת משה יאמר לו והניחותי לך? והלא ייתור לשון הוא בלא צורך כלל ואינו לשון חכמה:
רמב"ן
וטעם "אם אין פניך הולכים":
- על דעת רש"י, "בזה אני חפץ, כי על ידי מלאך אל תעלנו מזה". וחלילה שיאמר "אם אין פניך הולכים" אחרי שהבטיחו "פני ילכו"!
- ורבי אברהם פירש (בשמות לג כא), כי ה' אמר למשה: אני בעצמי אלך, והניחותי לך לבדך, כי עמך לבדך אלך; ומשה השיב "אם אין פניך הולכים עם הגוי כלו, אל תעלנו מזה", ולכך אמר "תעלנו" בלשון רבים. גם זה איננו מתוקן, כי משה אמר תחלה "לא הודעתני את אשר תשלח עמי" בלשון יחיד, והנה גם בעת הרצון קודם החטא אמר (שמות כג): "הנה אנכי שולח מלאך לפניך לשמרך ולהביאך", ואם ידבר עם ישראל, גם זה בעבורם יאמר כן. ועוד: אם כן, היה משה מבקש שיודיענו מי המלאך שישלח עמו, והנה היה רוצה במלאך, שנאמר בו (שמות כג כא): "כי שמי בקרבו", והשם ענהו בטובה כפולה ומכופלת יותר ממה ששאל, שילך הוא בעצמו!
אבל הפרשה הזאת אי אפשר להולמה למי שלא שמע בסתרי התורה, וכך הוא הענין על דרך האמת: כי משה אמר "ואתה לא הודעתני מי המלאך אשר תשלח עמי", וביקש שיקיים לו שני דברים שאמר לו:
- האחד - ידעתיך בשם, כלומר, שאיוודע בשמי בעבורך; ויתכן שיהיה "ואתה אמרת" זה ממה שאמר לו (שמות ו ג): "ושמי ה' לא נודעתי להם", כאשר פירשתי (עי' ריש וארא).
- והדבר השני - וגם מצאת חן בעיני, שיהיה מוצא חן, והוא דבקות הדעת, ואמר "ועתה אם נא מצאתי חן בעיניך, במדת הדין, הודיעני נא נתיבות הדרכים, כאשר אתה נודע בשמך, ואדעך ליחדך למען אמצא החן הגדול, וראה כי עמך הגוי הזה - אתה אביהם והם בניך". ולזה יתכוון אונקלוס, שאומר "אודעני כען ית ארח טובך, ואדע רחמך".
אז ענה לו הקב"ה: "פני ילכו" - מלאך הברית אשר אתם חפצים, שבו יראו פני, שעליו נאמר (ישעיהו מט ח): "בעת רצון עניתיך", כי שמי בקרבו, והניחותי אותו לך, שלא אתנהג עמך במדת הדין עזה אלא במדה כלולה במדת הרחמים, מלשון (דברים כה יט): "והיה בהניח ה' אלהיך לך מכל אויביך", והוא כענין שנאמר (יחזקאל ה יג): "וכלה אפי והניחותי חמתי בם".
אז ענה משה: "אם אין פניך" בעצמך ובכבודך "הולכים - אל תעלנו מזה", שתהיה עמנו פנים בפנים, כי כן היו התנאין בפרשת וארא (לעיל ו ו-ח), וכן הזכיר למעלה (שמות לב יא): "בכח גדול וביד חזקה". והנה, יבקש שיעלה אותם אל הארץ בכח גדול וביד חזקה כאשר הוציאם בהם ממצרים.
וטעם "ונפלינו אני ועמך", שיהא חלקנו במופלא, ואין כן לכל העם אשר על פני האדמה.ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ונחה, כמו נחה רוח אליהו על אלישע (מ"ב ב'), ומנוחה לא מצאתי (ירמיה מה), ויהי כנוח עליהם הרוח (במדבר יא) ועז"א פני ילכו והנחתי לך ר"ל לענין שאניח לך היינו שתנח עליך
רוח הנבואה שאניחהו עליך, לענין זה פני ילכו בעצמי שלא על ידי מלאך ואמצעי, כי המלאך לא ילך רק לענין ירושת הארץ בלבד:כלי יקר
• לפירוש "כלי יקר" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
ונתכוין עוד לומר לו שינוח אור עליון עליו ולא יפסק ממנו מה שנח עליו עד עתה מן הרוח, אלא שלבחינת ישראל תהיה השכינה הולכת לפניהם, ובחינה זו בחינת דין הוא והשם יגיד עליה אדני, ועל זה השיב משה ואמר אם אין וגו':