מ"ג שמות לג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות לג · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ודבר יהוה אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו ושב אל המחנה ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְדִבֶּר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְשָׁרְתוֹ יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן נַעַר לֹא יָמִישׁ מִתּוֹךְ הָאֹהֶל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּמְמַלֵּיל יְיָ עִם מֹשֶׁה מַמְלַל עִם מַמְלַל כְּמָא דִּימַלֵּיל גּוּבְרָא עִם חַבְרֵיהּ וְתָאֵיב לְמַשְׁרִיתָא וּמְשׁוּמְשָׁנֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן עוּלֵימָא לָא עָדֵי מִגּוֹ מַשְׁכְּנָא׃
ירושלמי (יונתן):
וּמִתְמַלֵּיל יְיָ עִם משֶׁה מַמְלֵל קְבֵל מַמְלֵל קַל דִּבּוּרָא הֲוָה שָׁמַע בְּרַם זִיו אַפִּין לָא הֲוָה חָמֵי הֵיכְמָא דִמְמַלֵּיל גְּבַר עִם חַבְרֵיהּ וּמִן בָּתַר דְּאִסְתַּלֵּק קַל דִּבּוּרָא תָּאִיב לְמַשְׁרִיתָא וּמִתְנֵי פִּתְגָמַיָא לִכְנִישְׁתְּהוֹן דְּיִשְרָאֵל בְּרַם מְשׁוּמְשָׁנֵיהּ יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן הֲוָה טְלֵי לָא הֲוַת זֵייעַ מִגּוֹ מַשְׁכְּנֵיהּ:
ירושלמי (קטעים):
וְשַׁמְשֵׁיהּ יְהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן טְלֵי זְעֵיר לָא פְּסַק מִגּוֹ מַשְׁכְּנָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודבר ה' אל משה פנים אל פנים" - ומתמלל ה' עם משה.

"ושב אל המחנה" - לאחר שנדבר עמו, היה משה שב אל המחנה ומלמד לזקנים מה שלמד.

והדבר הזה נהג משה מיום הכפורים עד שהוקם המשכן ולא יותר, שהרי:

  • בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות (תענית כח, ב),
  • ובי"ח שרף את העגל ודן את החוטאים,
  • ובי"ט עלה, שנאמר (שמות לב, ל) "ויהי ממחרת ויאמר משה אל העם וגו'", ועשה שם ארבעים יום ובקש רחמים, שנאמר (דברים ט) "ואתנפל לפני ה' וגו'".
  • ובראש חודש אלול נאמר לו "ועלית בבקר אל הר סיני" לקבל לוחות האחרונות, ועשה שם מ' יום, שנאמר בהם (שם י) "ואנכי עמדתי בהר כימים הראשונים וגו'", מה הראשונים ברצון אף האחרונים ברצון, אמור מעתה אמצעיים היו בכעס.
  • בי' בתשרי נתרצה הקב"ה לישראל בשמחה ובלב שלם, ואמר לו למשה "סלחתי כדבריך", ומסר לו לוחות האחרונות, וירד והתחיל לצוותן על מלאכת המשכן, ועשאוהו עד אחד בניסן.

ומשהוקם, לא נדבר עמו עוד אלא מאהל מועד.

"ושב אל המחנה" - תרגומו "ותב למשריתא", לפי שהוא לשון הווה. וכן כל הענין: "וראה כל העם" -"וחזו", "ונצבו" - "וקיימין", "והביטו" - "ומסתכלין", "והשתחוו" - "וסגדין".

ומדרשו: ודבר ה' אל משה שישוב אל המחנה, אמר לו: 'אני בכעס ואתה בכעס, אם כן מי יקרבם?'.

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשרתו יהושע בן נון נער" - כתב ר"א חיה יהושע מאה ועשר שנים (יהושע כד כט) וחכמים אמרו (זבחים קיח) כי שבע שנים כבש ושבע שנים חלק א"כ היה בן חמשים ושש שנה ואיך יקראהו הכתוב נער וככה פירושו ומשרתו יהושע בן נון שירות נער ועל דעתי דרך לשון הקדש שיקרא כל משרת נער כי בעל השררה הנכבד הוא האיש והמשרת לו יקרא נער וכן גחזי נערו (מלכים ב ד יב) יקומו נא הנערים וישחקו לפנינו (ב יד) וכן עשרה נערים נושאי כלי יואב (שם יח טו) כי יואב לא ימסור כליו רק לאנשים גבורי חיל שעמדו על ידו וכתיב (יהושע ו כב) ולשנים האנשים המרגלים אמר יהושע וכתיב (בפסוק שאחריו) ויבאו הנערים המרגלים וגו' מפני שהיו משרתי העדה מרגלים להם וכן רבים וכן נערי המלך משרתיו (אסתר ב ב) ביאר שהם האנשים העומדים לפני המלך משרתי גופו לא משרתי החצר וא"כ יאמר ומשרתו יהושע בן נון משרת תמיד שלא ימוש מתוך האהל וטעם בן נון בא בחירק תמורת סגול וכן דברי אגור בן יקה (משלי ל א) שב ן לילה היה וב ן לילה אבד (יונה ד י) אם ב ן הכות הרשע (דברים כה ב) ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון כלומר הנבון כי אין נבון וחכם כמוהו או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (תהלים עב יז)

<< · מ"ג שמות · לג · יא · >>