מ"ג שמות כג כד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות כג · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם וְלֹא תַעֲשֶׂה כְּמַעֲשֵׂיהֶם כִּי הָרֵס תְּהָרְסֵם וְשַׁבֵּר תְּשַׁבֵּר מַצֵּבֹתֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹֽא־תִשְׁתַּחֲוֶ֤ה לֵאלֹֽהֵיהֶם֙ וְלֹ֣א תָֽעׇבְדֵ֔ם וְלֹ֥א תַעֲשֶׂ֖ה כְּמַֽעֲשֵׂיהֶ֑ם כִּ֤י הָרֵס֙ תְּהָ֣רְסֵ֔ם וְשַׁבֵּ֥ר תְּשַׁבֵּ֖ר מַצֵּבֹתֵיהֶֽם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
לָא תִסְגּוֹד לְטָעֲוָתְהוֹן וְלָא תִפְלְחִנִּין וְלָא תַעֲבֵיד כְּעוּבָדֵיהוֹן אֲרֵי פַגָּרָא תְפַגְּרִנּוּן וְתַבָּרָא תְּתַבַּר קָמָתְהוֹן׃
ירושלמי (יונתן):
לָא תִסְגְּדוּן לְטַעֲוַותְהוֹן וְלָא תִפְלְחִינוּן וְלָא תַעַבְדוּן כְּעוֹבְדֵיהוֹן בִּישַׁיָּיא אֲרוּם מְפַכְרָא תִּפְכַר בֵּית סְגוּדְהוֹן וְתִבְרָא תְּתַבֵּר קָמְתֵי צִילְמֵיהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הרס תהרסם" - לאותם אלהות

"מצבותיהם" - אבנים שהם מציבין להשתחוות להם

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם" - התורה תזהיר על ע"ז בכמה מקומות ואע"פ שהמקראות מיותרין בה אין להקפיד בכך שמפני חומר שבה שכל המודה בה כופר בכל התורה כלה (חולין ה) תזהיר ותחזור ותזהיר כאומר לעבדו זכור תמיד ולא תשכח העיקר הגדול שצויתיך שהכל תלוי בו ויתכן שתזהיר בעשרת הדברות שלא יעשה לו עבודה זרה ולא יעבדנה ועכשיו הזהיר שימצאו אותה עשויה ונעבדת לגוים שבארץ שלא יעבדו אותה כלל אבל יעקור אותה מן הארץ

"ולא תעשה כמעשיהם" - יתכן שהיא אזהרה מדרכי האמורי שמנו חכמים (שבת סז) כמו שהזהיר במקום אחר ובחקותיהם לא תלכו (ויקרא יח ג) ואמרו (בספרא שם) אלו דרכי האמורי שמנו חכמים והנראה יותר כי יזהיר על ע"ז שלא יעבוד אותה כדרכה אפילו בעבודה שאינה דרך כבוד כמו שדרשו (סנהדרין סא) בפסוק איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני (דברים יב ל) והטעם כי אמר לא תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ועבודה היא הכבוד אשר יעשה העבד לאדוניו וחזר ואמר כי אפילו ענין שאינה עבודה אלא בזיון כגון פעור שפוער עצמו לפעור וזורק אבן למרקוליס אם נהגו בה לעשות להם כן לא תעשנו אתה להם כלל ואמרו (סנהדרין סד) אע"ג דקא מכוין לבזויה לפעור ואע"ג דקא מכוין למירגמיה במרקוליס

<< · מ"ג שמות · כג · כד · >>