מ"ג שמות יז יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות יז · יד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּתֹ֨ב זֹ֤את זִכָּרוֹן֙ בַּסֵּ֔פֶר וְשִׂ֖ים בְּאׇזְנֵ֣י יְהוֹשֻׁ֑עַ כִּֽי־מָחֹ֤ה אֶמְחֶה֙ אֶת־זֵ֣כֶר עֲמָלֵ֔ק מִתַּ֖חַת הַשָּׁמָֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲמַר יְיָ לְמֹשֶׁה כְּתוֹב דָּא דּוּכְרָנָא בְּסִפְרָא וְשַׁו קֳדָם יְהוֹשֻעַ אֲרֵי מִמְחָא אֶמְחֵי יָת דּוּכְרָנֵיהּ דַּעֲמָלֵק מִתְּחוֹת שְׁמַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה כְּתוֹב דָּא דוּכְרָנָא בְּסֵפֶר סָבַיָיא דְמִלְקַדְמִין וְשַׁוִּי פִּתְגָמַיָא הָאִינוּן בְּמִשְׁמָעֵיהּ דִּיהוֹשֻׁעַ אֲרוּם מִימְחָא אֶמְחֵי יַת דּוּכְרָן עֲמָלֵק מִתְּחוֹת שְׁמַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתב זאת זכרון" - שבא עמלק להזדווג לישראל קודם לכל האומות (מכילתא)

"ושים באזני יהושוע" - המכניס את ישראל לארץ שיצוה את ישראל לשלם לו את גמולו כאן נרמז לו למשה שיהושוע מכניס את ישראל לארץ

"כי מחה אמחה" - לכך אני מזהירך כן כי חפץ אני למחותו

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כתוב זאת זכרון בספר" - אמר רבי אברהם כי הוא ספר נודע והוא "ספר מלחמות ה'" (במדבר כא יד) וכתוב בו המלחמות שעשה השם בעבור יראיו ויתכן שהיה מימות אברהם ואין בדבריו אלה רק תואנה והנכון בעיני כי "בספר" ירמוז לספר התורה כענין שכתוב (דברים לא כו) לקוח את ספר התורה הזה יאמר כתוב זאת בספר תורתי שיזכרו בני ישראל מה שעשה עמלק כי מחה אמחה את זכרו ונתתי נקמתי בו ביד עמי ישראל וזו היא המצוה שכתוב לנו במשנה תורה (דברים כה יז) זכור את אשר עשה לך עמלק ואמר ושים באזני יהושע לצוותו להזכיר לישראל את כל התלאה אשר באה להם על ידו כי הוא היודע ועד וירמוז כי אחרי שיירשו הארץ ימחו אותו כי מצוה עליהם תחלה להכרית שבעת הגוים וינחלו הארץ זהו שנאמר שם (כה יט) והיה בהניח ה' אלהיך לך וגו' ואם היה בימי יהושע בן נון כן היה מזהירם למחות אותו אבל נשאר הארץ לרשתה בימיו הרבה מאד (יהושע יג א) ולא הגיע זמנה עד מלוך שאול

<< · מ"ג שמות · יז · יד · >>