מ"ג שמות יב יח
<< · מ"ג שמות יב · יח · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בָּרִאשֹׁן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ בָּעֶרֶב תֹּאכְלוּ מַצֹּת עַד יוֹם הָאֶחָד וְעֶשְׂרִים לַחֹדֶשׁ בָּעָרֶב.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בָּרִאשֹׁ֡ן בְּאַרְבָּעָה֩ עָשָׂ֨ר י֤וֹם לַחֹ֙דֶשׁ֙ בָּעֶ֔רֶב תֹּאכְל֖וּ מַצֹּ֑ת עַ֠ד י֣וֹם הָאֶחָ֧ד וְעֶשְׂרִ֛ים לַחֹ֖דֶשׁ בָּעָֽרֶב׃
תרגום
| אונקלוס: | בְּנִיסָן בְּאַרְבְּעַת עַסְרָא יוֹמָא לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא תֵּיכְלוּן פַּטִּירָא עַד יוֹמָא חַד וְעַסְרִין לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא׃ |
| ירושלמי (יונתן): | בְּנִיסָן בְּאַרְבֵּיסַר יוֹמִין לְיַרְחָא תִּכְסוּן יַת פִּסְחָא וּבְרַמְשָׁא דְּחַמְסַר תֵּיכְלוּן פַּטִּירֵי עַד יוֹמָא דְעַשְרִין וְחַד לְיַרְחָא בְּרַמְשָׁא דְעַשְרִין וּתְרֵין תֵּיכְלוּן חָמִיעַ: |
רש"י (כל הפרק)
מדרש מכילתא (כל הפרק)
סו. בראשון בארבעה עשר יום . הכתוב קבעו חובה.
עד יום האחד ועשרים לחדש בערב מה תלמוד לומר, לפי שהוא אומר שבעת ימים מצות תאכלו. אין לי אלא
ימים, לילות מנין- תלמוד לומר עד יום האחד ועשרים, לרבות את הלילות.מלבי"ם - התורה והמצוה
סו. בראשון בארבעה עשר יום לחדש . כבר כתבתי למעלה ( בא נו) שלפי חז"ל, זה מוסב למעלה ושמרתם את היום הזה לדורותיכם בראשון בארבעה עשר יום לחדש, שהוא צויי על שמירת יום י"ד לשחוט את הפסח ולבער את החמץ וכמו שפי' יב"ע וכמו שאמרו בפסחים (דף ה). ובערב שאחר ארבעה עשר תאכלו מצות, ובא לקבעו חובה כי שאר הימים רשות.
וחז"ל אמרו בפסחים (דף קכ) שבא, לקבעו חובה בזמן שאין בית המקדש קיים. מפרש שמה שאמרו ושמרתם לדורותיכם וכו', קאי בין על מעשה יום י"ד ובין על בערב תאכלו מצות, שכל זה יהיה חוקת עולם לדורות. וכבר בארתי למעלה ( בא נד ו בא נה ) מדוע כפל וכתב שבעת ימים תאכל מצות וחזר ואמר בראשון וכו' עד יום האחד ועשרים, עיין שם הטעם.
ועדיין מיותר מלת בערב האחרון. שאם יאמר עד יום האחד ועשרים כבר ידענו שעד ועד בכלל, ממה שאמר מצות תאכלו שבעת ימים. וזה שאמר, בערב מה תלמוד לומר, ומשיב מפני שכל ממקום שכתוב ימים, מוציא לילות (כמו שראינו צו מ בארך), ויש לומר שלילי פסח יכול לאכול חמץ- לכן אמר בערב תאכלו מצות עד וכו' בערב, שידעינן שגם הלילות שבינתים בכלל.
