מ"ג שמות יא ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר צא אתה וכל העם אשר ברגליך ואחרי כן אצא ויצא מעם פרעה בחרי אף
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָרְדוּ כָל עֲבָדֶיךָ אֵלֶּה אֵלַי וְהִשְׁתַּֽחֲווּ לִי לֵאמֹר צֵא אַתָּה וְכָל הָעָם אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה בָּחֳרִי אָף.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָרְד֣וּ כׇל־עֲבָדֶ֩יךָ֩ אֵ֨לֶּה אֵלַ֜י וְהִשְׁתַּֽחֲווּ־לִ֣י לֵאמֹ֗ר צֵ֤א אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם אֲשֶׁר־בְּרַגְלֶ֔יךָ וְאַחֲרֵי־כֵ֖ן אֵצֵ֑א וַיֵּצֵ֥א מֵֽעִם־פַּרְעֹ֖ה בׇּחֳרִי־אָֽף׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְיֵיחֲתוּן כָּל עַבְדָךְ אִלֵּין לְוָתִי וְיִבְעוֹן מִנִּי לְמֵימַר פּוֹק אַתְּ וְכָל עַמָּא דְּעִמָּךְ וּבָתַר כֵּן אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְּוָת פַּרְעֹה בִּתְקוֹף רְגַז׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְיַחְתוּן כָּל עַבְדָּךְ אִלֵּין לְוָותִי וְיִבְעוּן מָטוּ מִינִי לְמֵימַר פּוּק אַנְתְּ וְכָל עַמָּא דְּעִמָּךְ וּמִבָּתַר כְּדֵין אֶפּוֹק וּנְפַק מִלְוַת פַּרְעה בִּתְקוֹף רְגַז: |
רש"י
"אשר ברגליך" - ההולכים אחר עצתך והלוכך
"ואחרי כן אצא" - עם כל העם מארצך
"ויצא מעם פרעה" - כשגמר דבריו יצא מלפניו
"בחרי אף" - על שאמר לו אל תוסף ראות פני
[ט] עם כל העם מארצך. כלומר שאין פירושו שאצא מעמך כמו "ויצא מלפני פרעה", דלא יתכן לומר "ואחרי כן אצא", שהכתוב מדבר במכת בכורות שהיתה אחר שיצא מאת פני פרעה, ולא יתכן לומר שיצא מעם פרעה אחר מכת בכורות:
[י] על שאמר לו אל תוסף ראות פני וכו'. דאם לא כן למה יצא בחרון אף, אדרבא הוא אמר דברים רעים לפרעה, ולמה יצא בחרון אף:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲשֶׁר בְּרַגְלֶיךָ – הַהוֹלְכִים אַחַר עֲצָתְךָ וְהִלּוּכְךָ.
וְאַחֲרֵי כֵן אֵצֵא – עִם כָּל הָעָם מֵאַרְצְךָ.
וַיֵּצֵא מֵעִם פַּרְעֹה – כְּשֶׁגָּמַר דְּבָרָיו יָצָא מִלְּפָנָיו.
בָּחֳרִי אַף – עַל שֶׁאָמַר לוֹ "אַל תֹּסֶף רְאוֹת פָּנַי" (שמות י,כח).
רשב"ם
רבינו בחיי בן אשר
• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק •
ספורנו
• לפירוש "ספורנו" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
והשתחוו לי לאמר. טעם שלא אמר בפירוש ויאמרו לי, נתכוון לומר כי אמצעות ההשתחויה עצמה יגיד כי כוונתם לאמר צא אתה כיון שהוא אדון עליהם אם כן האדון יעשה חפצו ואין עליו שלטון. עוד ירצה כי להיות כי מנהג המלכים כשיבא אדם לדבר אליהם דבר ישתחוו לפניו ומזה ידע המלך כי הם חפצים לדבר עמו, כי אין מהמוסר לדבר לפני מלך גדול בלא שאלת רשיון גם אין דרך כבוד לשאול רשות לזה ישתחוה ובזה ידע המלך כי חפץ דבר ויאמר אליו דבר, והוא שאמר והשתחוו לי לאמר פירוש שההשתחויה היא להגיד שרוצים לאמר והאמירה צא אתה וגו'. והגם שלא הזכיר הכתוב פרט זה באותה הלילה, קצר ואמר גדולה מהאמור כאן שפרעה עצמו קם לילה וגו':