רש"י על שמות יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על שמות · יא · >>

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כלה" - גמירא כלה כליל כולכם ישלח

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"דבר נא" - (ברכות ז) אין נא אלא לשון בקשה בבקשה ממך הזהירם על כך שלא יאמר אותו צדיק אברהם ועבדום וענו אותם קיים בהם ואחרי כן יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר משה כה אמר ה'" - בעמדו לפני פרעה נאמרה לו נבואה זו שהרי משיצא מלפניו לא הוסיף ראות פניו

"כחצות הלילה" - כהחלק הלילה כחצות כמו (מ"א יט) כעלות (תהלים קכד) בחרות אפם בנו זהו פשוטו לישבו על אופניו שאין חצות שם דבר של חצי (ברכות ד) ור"ד כמו כבחצות הלילה ואמרו שאמר משה כחצות דמשמע סמוך לו או לפניו או לאחריו ולא אמר בחצות שמא יטעו אצטגניני פרעה ויאמרו משה בדאי הוא אבל הקב"ה יודע עתיו ורגעיו אמר בחצות

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עד בכור השבי" - למה לקו השבויים כדי שלא יאמרו יראתם תבעה עלבונם והביאה פורעניות על מצרים

"מבכור פרעה עד בכור השפחה" - כל הפחותים מבכור פרעה וחשובים מבכור השפחה היו בכלל ולמה לקו בני השפחות שאף הם היו משעבדים בהם ושמחים בצרתם

"וכל בכור בהמה" - לפי שהיו עובדין לה וכשהקדוש ברוך הוא נפרע מן האומה נפרע מאלהיה (מכילתא)

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לא יחרץ כלב לשונו" - אומר אני שהוא לשון שנון לא ישנן וכן (יהושע י) לא חרץ לבני ישראל לאיש את לשונו לא שנן (ש"ב ה) אז תחרץ תשתנן (ישעיהו מא) למורג חרוץ שנון (משלי כא) מחשבות חרוץ אדם חריף ושנון (ש"א י) ויד חרוצים תעשיר חריפים סוחרים שנונים

"אשר יפלה" - יבדיל

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירדו כל עבדיך" - חלק כבוד למלכות שהרי בסוף ירד פרעה בעצמו אליו בלילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי ולא אמר לו משה מתחלה וירדת אלי והשתחוית לי (זבחים קב)

"אשר ברגליך" - ההולכים אחר עצתך והלוכך

"ואחרי כן אצא" - עם כל העם מארצך

"ויצא מעם פרעה" - כשגמר דבריו יצא מלפניו

"בחרי אף" - על שאמר לו אל תוסף ראות פני

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למען רבות מופתי" - מופתי שנים רבות ג' מכת בכורות וקריעת ים סוף ולנער את מצרים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ומשה ואהרן עשו וגו'" - כבר כתב לנו זאת בכל המופתים ולא שנאה כאן אלא בשביל לסמכה לפרשה של אחריה