מ"ג שמות טו כז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמות


<< · מ"ג שמות טו · כז

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיָּבֹאוּ אֵילִמָה וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיָּבֹ֣אוּ אֵילִ֔מָה וְשָׁ֗ם שְׁתֵּ֥ים עֶשְׂרֵ֛ה עֵינֹ֥ת מַ֖יִם וְשִׁבְעִ֣ים תְּמָרִ֑ים וַיַּחֲנוּ־שָׁ֖ם עַל־הַמָּֽיִם׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וַאֲתוֹ לְאֵילִים וְתַמָּן תְּרֵי עֲסַר מַבּוּעִין דְּמַיִין וְשִׁבְעִין דִּקְלִין וּשְׁרוֹ תַּמָּן עַל מַיָּא׃
ירושלמי (יונתן):
וְאָתוּ לְאֵלִים וּבְאֵלִים תַּרְתֵּי סְרֵי עֵינַוָון דְּמַיָין עַנְוָוא לְכָל שִׁבְטָא וְשׁוּבְעִין דִּקְלִין כָּל קְבֵיל שׁוּבְעִין סָבַיָא דְיִשְרָאֵל וּשְׁרוֹן תַּמָּן עַל מַיָא:
ירושלמי (קטעים):
וְאָתוּן לְאֵילִימָה וְתַמָּן תַּרְתֵּי עַשְרֵי עַיְינִין דְּמַיָין כָּל קְבֵיל תַּרְתֵּי עַשְרֵי שִׁבְטַיָא דְּיִשְרָאֵל וְשַׁבְעִין דִּיקְלִין כָּל קְבֵיל שַׁבְעִין סָבַיָא סַנְהֶדְרִין דְּיִשְרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שתים עשרה עינות מים" - כנגד י"ב שבטים נזדמנו להם

"ושבעים תמרים" - כנגד שבעים זקנים

רמב"ן (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים" - איננו דבר גדול בהמצא במקום שבעים תמרים כי בשפל מקומות ימצאו אלף תמרים ויותר מהמה ועינות מים רבים יוצאים בבקעה ובהר ולא יספר הכתוב זה ור"א אמר כי יספר הכתוב שבאו במקום טוב הפך מרה כי באלים עינות רבות והם מים מתוקים ויפים כי התמרים לא יצליחו בארץ שמימיה מרים ולכן אמר ויחנו שם כי נתעכבו שם בעבור זה ימים יותר משאר המקומות שעברו בהן אבל בפרשת אלה מסעי לא ספר דבר מי מרה ואמר ויסעו ממרה ויבאו אלימה ושם שתים עשרה עינות מים ושבעים תמרים ויחנו שם (במדבר לג ט) ולא האריך כן בכל מקומות המסעים ורש"י כתב שתים עשרה עינות מים כנגד שנים עשר שבטים נזדמנו להם ו שבעים תמרים כנגד שבעים זקנים לא ידעתי מהו הזמון הזה אם במעשה הנסים נעשו שם באותה שעה אבל ראיתי במכילתא (כאן) ר' אלעזר המודעי אמר מיום שברא הקב"ה את עולמו ברא שם שתים עשרה מבועין כנגד י"ב שבטי ישראל ושבעים דקלים כנגד שבעים זקנים וספר הכתוב זה כי חנו עליהם כל שבט על מבועו והזקנים ישבו בצלם לשבח האל עליהם שהכין להם כן בארץ ציה ועוד לרבותינו במדרש של ר' נחוניא בן הקנה בכתוב הזה פירוש נפלא בעינינו