לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א יד כט

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יונתן עכר אבי את הארץ ראו נא כי ארו עיני כי טעמתי מעט דבש הזה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יוֹנָתָן עָכַר אָבִי אֶת הָאָרֶץ רְאוּ נָא כִּי אֹרוּ עֵינַי כִּי טָעַמְתִּי מְעַט דְּבַשׁ הַזֶּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֙אמֶר֙ יֽוֹנָתָ֔ן עָכַ֥ר אָבִ֖י אֶת־הָאָ֑רֶץ רְאוּ־נָא֙ כִּי־אֹ֣רוּ עֵינַ֔י כִּ֣י טָעַ֔מְתִּי מְעַ֖ט דְּבַ֥שׁ הַזֶּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עכר אבי את הארץ" - בלבל את דעתם ואת ישועתם כמים עכורים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"עכר" - ענין השחתה ובלבול כמו (בראשית לד ל)עכרתם אותי

"ארו" - מלשון אור

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמר יונתן". השיב, א] על הגזרה עצמה שלא ידעה עד הנה "עכר אבי את הארץ", שלא טוב עשה בגזרה זאת. ב] "ראו נא כי ארו עיני", כי היה לו בולמוס. ג] כי הוא

החזיק ששאול גזר זאת כדי שלא יתבטלו באכילתם מרדוף אחרי האויב, ואמר הנה עכר אבי את הארץ, כי באמת לא הטיב להשיג מבוקשו באלתו זאת, ונהפוך הוא "ראו כי ארו" "עיני כי טעמתי מעט דבש הזה", ואם המעט הזה חדש כחי ואור עיני: