לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א טו כג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר יען מאסת את דבר יהוה וימאסך ממלך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי חַטַּאת קֶסֶם מֶרִי וְאָוֶן וּתְרָפִים הַפְצַר יַעַן מָאַסְתָּ אֶת דְּבַר יְהוָה וַיִּמְאָסְךָ מִמֶּלֶךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֤י חַטַּאת־קֶ֙סֶם֙ מֶ֔רִי וְאָ֥וֶן וּתְרָפִ֖ים הַפְצַ֑ר יַ֗עַן מָאַ֙סְתָּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר יְהֹוָ֔ה וַיִּמְאָסְךָ֖ מִמֶּֽלֶךְ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

ארי כחוב גבריא דשאלין בקיסמא כן חובת כל גבר דמסרב על פתגמא דיי וכחובי עמא דטעו בתר טעותא כן חובת כל אנש דפצר ומוסיף על מילי נביא חלף דקצתא בפתגמא דיי רחקך מלמהוי מלכא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי חטאת קסם מרי ואון ותרפים הפצר" - וכעונש של און ותרפים כן עונש של הפצר ויונתן תרגם ארי כחוב גבריא וכו' וכחובי עמא דטעו בתר טעותא כן חובת כל אנש דפצר ומוסיף וכו' "הפצר" - לשון תוספת וכן (בראשית לג יא) ויפצר בו הרבה עליו דברים

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואון" - ענין דבר תוהו ושקר כמו (זכריה י ב)התרפים דברו און

"ותרפים" - הוי"ו יתירה כמו (תהלים עו ז)נרדם ורכב

"הפצר" - ענין רבוי הדברים כמו (בראשית יט ג) ויפצר בם

"יען" - בעבור 

מצודת דוד

"יען" - לזאת יען מאסת וגו'

"כי חטאת קסם מרי" - החטא שיש במעשה הקסם הוא החטא בעצמו שיש בהממרה בדברי ה' כי כמו השואל בקסם מסיר בטחונו מה' כן הממרה בדברו בעבור הסתת או יראת אדם מסיר בזה בטחונו מה'

"ואון ותרפים הפצר" - רצה לומר דבר התוהו והשקר שיש בתרפים דבר התוהו ההיא בעצמה יש בהמרבה דברים כי כמו שאף הרבה מן התרפים תוהו המה ואת כולם ישא הרוח כן מרבית דברים לא צודקים לתוהו נחשבו עם רבוים ולפי שנאמר בשאול (לקמן כח ג) שהסיר את האובות ואת הידעונים אמר לו הנה נכשלת בדומה לקוסם ולעושה התרפים כי המרי בדבר ה' מיראת העם ידמה לקוסם וההפצר בדברים לא יועיל בם ידמה לעושה התרפים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"כי חטאת". עתה הודיע לו כי במה שהתוכח עם הנביא ויאמר לא פעלתי און בזה הוסיף פשע רבה נוסף על חטאו הקודם, א"ל דע "כי חטאת" קסם מרי, חטאת המרי דומה

כחטאת קסם, המרי והסירוב נגד ה' חטאתו שוה עם חטאת הקסם, שעיקר חטאו מצד היותו בלתי תמים עם ה' ועם דברי נביאיו לשאול בקוסמים, כמ"ש (דברים יח, יד - טו) כי