מ"ג שמואל א ג יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שמואל א


<< · מ"ג שמואל א ג · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כָּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אָזְנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כׇּל־שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אׇזְנָֽיו׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר יְיָ לִשְׁמוּאֵל הָא אֲנָא עָבִיד פִתְגָמָא בְּיִשְׂרָאֵל דְכָל דְיִשְׁמְעִינֵיהּ יִצְלָן תַּרְתֵּין אוּדְנוֹהִי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עושה דבר" - היא לקיחת הארון ביד פלשתים

"תצלינה" - לשון צלצלים טנטיני"ר בלע"ז

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"תצלינה שתי אזניו" - ירעדו אזניו מגודל החרדה והכונה היא על לקיחת הארון

מצודת ציון

"תצלינה" - ענין תנועה ורעדה כמו (חבקוק ג טז)לקול צללו שפתי