לדלג לתוכן

מ"ג שמואל א ג יא

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויאמר יהוה אל שמואל הנה אנכי עשה דבר בישראל אשר כל שמעו תצלינה שתי אזניו.

מנוקד:
וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל שְׁמוּאֵל הִנֵּה אָנֹכִי עֹשֶׂה דָבָר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר כׇּל שֹׁמְעוֹ תְּצִלֶּינָה שְׁתֵּי אׇזְנָיו.

עם טעמים:
וַיֹּ֤אמֶר יְהֹוָה֙ אֶל־שְׁמוּאֵ֔ל הִנֵּ֧ה אָנֹכִ֛י עֹשֶׂ֥ה דָבָ֖ר בְּיִשְׂרָאֵ֑ל אֲשֶׁר֙ כׇּל־שֹׁ֣מְע֔וֹ תְּצִלֶּ֖ינָה שְׁתֵּ֥י אׇזְנָֽיו׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲמַר יְיָ לִשְׁמוּאֵל הָא אֲנָא עָבִיד פִתְגָמָא בְּיִשְׂרָאֵל דְכָל דְיִשְׁמְעִינֵיהּ יִצְלָן תַּרְתֵּין אוּדְנוֹהִי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עושה דבר" - היא לקיחת הארון ביד פלשתים "תצלינה" - לשון צלצלים טנטיני"ר בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"תצלינה" - ענין תנועה ורעדה כמו (חבקוק ג טז)לקול צללו שפתי 

מצודת דוד

"תצלינה שתי אזניו" - ירעדו אזניו מגודל החרדה והכונה היא על לקיחת הארון

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"הנה אנכי עשה דבר". הוא מה שנתן לשבי עוזו ויסגר לחרב עמו ומיתת עלי ובניו: "(תצלינה". הפעיל משורש צלל, שישמע באזניו כקול צלצלי שמע):