מ"ג שיר השירים ח ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני אשקך מיין הרקח מעסיס רמני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֶנְהָגֲךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֶנְהָֽגְﬞךָ֗ אֲבִֽיאֲךָ֛ אֶל־בֵּ֥ית אִמִּ֖י תְּלַמְּדֵ֑נִי אַשְׁקְךָ֙ מִיַּ֣יִן הָרֶ֔קַח מֵעֲסִ֖יס רִמֹּנִֽי׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אל בית אמי" - בית המקדש

"תלמדני" - כאשר הורגלת לעשות באוהל מועד

"אשקך מיין הרקח" - נסכים

"עסיס" - יין מתוק

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

תי"ו תלמדני - חוזר על האם:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משל:

(ב) וגם} אוכל להנהיג אותך ולהביאך אל בית אמי. ושם תלמדני, ושם אשקך מיין הרקח בפרהסיא:

מליצה:

(ב) (זאת שנית) "שאנהגך ואביאך אל בית אמי" שהוא גויתי, ושם תלמדני תורתך ומצותיך, שהם עבודות שאעבוד אותך בהיותי מתהלך בלבוש עור ובשר, ואני אשקך מיין הרקח (היין רומז על ההשגה בכל הספר כנ"ל ב' ד"ה, ד' יוד) ר"ל שתקבל נחת מן עיוני ומושכליי שהם מרוקחים, ר"ל מעורבבים עם מושגים הנלקחים מיין הזמן והמקום כפי שתשכיל הנפש בעודה קשורה בגוף, (וזה נקרא יין הרקח ממולח בתערובות בשמים, כי ההשגה הזכה שתשכיל הנפש המופשטת מגויה הוא יין חמר בלתי מרוקח), וכן מעסיס רמוני שהם המע"ט, כי הרמון בכל הספר ירמוז על תרי"ג מצות כמספר גרעיני הרמון, (כנ"ל ד' ג' ואיוב ז' י"ג):

מדרש רבה (כל הפסוק)


ב.    [ עריכה ]
אנהגך אביאך אנהגך מהעליונים לתחתונים. אביאך אל בית אמי זה סיני. אמר רבי ברכיה: למה קוראין לסיני בית אמי? שמשם נעשו ישראל כתינוק בן יומו. תלמדני מצוות ומעשים טובים. אשקך מיין הרקח אלו משניות גדולות, כגון: משנתו של ר' חייא רבה, ומשנתו של רבי הושעיא ושל בר קפרא, ומשנת ר' עקיבא. מעסיס רמוני אלו ההגדות שטעמן כרמון. דבר אחר: אשקך מיין הרקח זה התלמוד שמפוטם במשניות. כרקח מעסיס רמוני אלו בגדי כהונה גדולה, היך מה דאת אמר: (שמות כ"ח) פעמון זהב ורמון: