אבן עזרא על שיר השירים ח

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · אבן עזרא על שיר השירים · ח · >>

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

תי"ו תלמדני - חוזר על האם:

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

מתרפקת - מתחברת ואין לו דומה במקרא וכן ענינו בלשון ישמעאל:

חבלתך - לשון הריון כמו הנה יחבל און ויתכן שהוא הלידה מענין חבלי יולדה:

הפעם השנית

ועתה לכה דודי נצא השדה נלינה - באחת הכפרים לא נלך אל המדינה ובעלות השחר נשכימ' ובמקו' הראוי שיש לו ריח טוב שם אתן את דודי כענין נתתי את ידידות נפשי ואם הוא הפך:

וטעם הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים - התחברות פה ואמרה כך הייתי מתאוה לנשק פיך בפרהסיא ובגלוי ולא אהי' לבוז בעיני בני אדם ועל זאת אמרה מי יתנך כאח לי הייתי נוהג אותך ומביא אותך אל בית אמי לעיני הכל תלמדני והיא היתה מלמדת אותי איך אשקך מיין הרקח ועניינה דבר שירקח יותר מיין:

רמני - הוא הריר שתחת הלשון או היה כמשמעו והנה הדוד והנערה יחד על כן אמרה שמאלו תחת לראשי:

מי זאת עלה - אמרה לו והם שוכבים יחד בכרם ויקרא גן, הראית לעולם נערה שעלת' מן המדבר תבקש להתחבר עם דודה כאשר עשיתי אני מרוב אהבתי בך ותדע למה עוררתיך בעבור להזכירך דבר אילן התפוח כי כמדומ' לי שלא הרתה אמך ויחמה בך כי אם תחת התפוח על כן ריחך כתפוח בעצי היער כאשר אמרה לו בתחילה שהיתה מתאוה ומחמדת לשבת בצלו ולהיות שמאלו תחת ראשה:

הפעם השלישית

לכה דודי - אמרה כנסת ישראל הואיל והסתכל בכרמים שהם ישראל תראה אם פרחה הגפן כמו שהעתיקו חז"ל אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו מעמיד עליהם מלך שגזירותיו כגזירות המן ונגאלין, והנה תראה שהדודאי' נתנו ריח והתחברו חסידים אלה שהם חדשים עם חסידי אבות קדמונים וזה ענין חדשים גם ישנים:

מי יתנך כאח לי - בעבור שיש בגלות עובדי השם ושומר המצות בצניעות הם מתאוים לשמור את המצות בפרהסיא ושתשוב השכינה כאשר היתה בתחילה:

מיין הרקח - הוא ניסוך היין:

שמאלו - עולות הערב והבקר, אמר שלמה ברוח הקדש השבעתי אתכם שלא תתעוררו עד שיגיע הקץ:

מי זאת עלה מן המדבר - וכן אמר שלמה כשהיו ישראל במדבר ונכנסו לארץ אמר בתחלה השבעתי אתכם ואחר כן מי זאת עולה וזה הענין כמו כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות כשיעלו ישראל ממדברות העמים יאמרו למשיח שהוא דודה דע כי תחת התפוח עוררתיך והענין כי היית אסור וישן ולא התרתיך כי אם בתפלתי כענין תפוח זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו ודברי ותפלותי כאילו הם הולידוך:

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

===הפעם הראשונה===

רשפיה - גחליה וכן ובני רשף יגביהו עוף:

שלהבת יה - מחלוקת בין אנשי המסרה אם היא מלה אחת או שתים והקרוב שהיא שתים וסמיכת השם כמו כהררי אל ושי"ן שלהבת שורש וכמוהו להבת שלהבת והנה היא מלה מרובעת מארבע אותיות:

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

נצור עליה - לשון נקבה על משקל, מה היוצאת הזאת, והמלה מן מצא ונעלם האלף כמנהגו:

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בבעל המון - שם מקום שם כרמים רבים והעומד על זה החבור אולי יתמה למה אומר כאן בלשון ישמעאל בעבור קוצר דעתנו כי לא נדע מלשון הקדש כי אם הכתוב במקרא שהוצרכו הנביאים לדבר ומה שלא הוצרכו לא נדע שמו ובעבור היות לשון ישמעאל קרוב מאד ללשון הקדש כי בנייניו ואותיות יה"וא והמשרתים ונפעל והתפעל והסמיכות דרך אחת לשתיהן וכן בחשבון ויותר מחצי הלשון ימצא כמוהו בלשון הקדש על כן כל מלה שלא נמצא לה חבר במקרא ויש דומה בלשון ישמעאל נאמר אולי פירושה כן אע"פ שהדבר בספק נשלם הפירוש מהפעם הראשונה:

הפעם השנית

ועתה דודי שימני כחותם על לבך - הדביקני אל לבך כהדבק החותם באצבע כן הדביקני ואני על זרועך:

וענין בוז יבוזו לו - היו בני אדם מלעיגים עליו:

אחות לנו קטנה - אמרה הנערה אחד מבני אמי חשד אותי ואמר לאחיו אחות לנו שמנוה נוטרה את הכרמים והיא היתה באותו הזמן קטנה, מה נעשה לאחותנו ביום שידובר בה להנשא:

אם חומה היא - אם שמרה את עצמה והיא בתולה נבנה עליה טירת כסף והענין כי נשים בנין חשוב על החומה מכסף כדי שיהיה לה כבוד על כל החומות וזה הטעם נקנה לה חלי כתם שהם הקשורים הראוים לכלה:

ואם דלת היא - שכבר נפתחה נצור עליה והענין נביאנה במצור ונסגור עליה שלא תראה הפך טירת כסף שכל הרואה על החומה טירת כסף יבא לראותה, אמרה הנערה אני חומה ושדי גדלו ונכונו והענין אע"פי ששדי נכונו בתולה אני, אז הייתי בעיני החושד אותי כמוצאת שלום כי בתחילה נחרו בי ועתה מצאתי שלום עמהם, ויש אנשים שיתמהו ויאמרו אם שדים כמגדלות הנה הם גדולים ואינו כן אלא מאחר שהיא דומה לחומה יהיו שדיה כמגדלות שהם על החומה הם הקטנים:

כרם היה לשלמה - חזרה להלל נפשה ורוב אהבתה ואמרה כרם היה לשלמה והענין כי הנה שלמה המלך השכיר הכרם שלו בעבור שיביאו לו בפריו הנוטרים ששכרו אותו אלף כסף:

הפעם השלישית

שימני כחותם - אלו דברי כנסת ישראל לשכינה שאהיה דבורה /דבוקה/ בך לעולם, וענין מים רבים הם האומות הנמשלות למים כענין ימשני ממים רבים וכן את מי הנהר הגדולים וכמוהם רבים:

אם יתן איש - כמו המן הרשע ללעג יהיה שלא יוכל לשנות דת ישראל כי המקום הוא שומר תורתו כענין אתה יי' תשמרם שהוא חוזר על הפסוק הראשון שהוא אמרות יי' אמרות טהורות:

אחות לנו קטנה - תאמר כנסת ישראל אחר שתתחבר עוד נשארה לנו אחות מעבר לנהר כוש או הם שני המטות וחצי המטה:

ביום שידבר בה - ביום הנחמה כמו דברו על לב ירושלם:

אם חומה היא - אם שמרה עצמה ולא יצאה מהדת נכין לה מקום וטירות מלאות כסף ונלך בשבילה:

ואם דלת היא - שלא שמרה המצות ופתחה לכל נצור עליה ונמנעוה שלא תבא אלינו, ענתה היא ואמרה אני חומה שומרת דתי הייתי תורה שבכתב ושבעל פה היו לו אז יהיו כל ישראל בשלוה:

כרם היה לשלמה - הם ישראל ששלמה היה מלך על כולם וזה הענין בבעל המון שכל ההמון היה שלו והוא סבב לתת הכרם לנוטרים והם מלכי ישראל:

וענין אלף כסף - עשרת השבטים שהיו לנוטרים וכל שבט מאה כסף הפעם השנית ואני לא עשיתי כן אלא כרמי שלי לפני וחזר' מלעגת ואומרת קח אתה שלמה האלף שלך וירויחו הנוטרים השוכרים מאתים, אני אינני רוצה ממון ולא קרן וריוח אלא להיות כרמי שלי לפני שהתחברתי בו עם דודי וזהו יותר תענוג לי מכל ממון, אמר דודה כשאת יושבת בגנים שיש בתוך הכרם אל תרימי קולך כי חברים יש לי והם מקשיבים לקולך ועתה השמיעני ואמרי לי ברח דודי כאילו תחשבי שאני עמהם שלא יחשדוני שאני עמך בכאן כאשר אמרת לי בתחילה סב דמה לך דודי לצבי או לעופר האילים ; נשלם הפירוש מהפעם השנית:

הפעם השלישית

כרמי שלי - אמר שלמה ברוח הקדש זה הכרם כולו שהיה לי עוד יחזור להיותו לפני:

האלף לך שלמה - יאמר למשיח שהוא בנו ויקרא שלמה האלף לך שלמה יחזרו שהיו לנוטרים את פריו גם המאתים שהם יהודה ובנימן, אמרה שכינה היושבת בגנים את כנסת ישראל כמה יתאוו המלאכים לשמוע את שיריך, ענתה כנסת ישראל אם טוב בעיני דודי ברח מהמלאכים ורד אל הרי בשמים הם הררי ציון כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם