מ"ג שיר השירים א יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות שיר השירים


<< · מ"ג שיר השירים א · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תורי זהב נעשה לך עם נקדות הכסף

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תּוֹרֵ֤י זָהָב֙ נַֽעֲשֶׂה־לָּ֔ךְ עִ֖ם נְקֻדּ֥וֹת הַכָּֽסֶף׃

תרגום (כל הפרק)

בְּכֵן אִתְאֲמַר לְמֹשֶׁה סַק לִרְקִיעָא וְאֶתֵּין לָךְ יָת תְּרֵין לוּחֵי אַבְנִין חֲצִיבִין מִסַּפִּיר כּוּרְסֵי יְקָרִי בְּהִיקָן כִּדְהַב טָב מְסוּדְּרָן בְּשִׁטִּין כְּתִיבָן בְּאֶצְבְּעִי גְּלִיף בְּהוֹן עֲסַרְתֵּי דִּבְּרַיָּא זְקִיקִין יַתִּיר מִן כַּסְפָּא דִּמְזוּקַּק שְׁבַע זִמְנִין שִׁבְעָא דִּסְכוֹם עִנְיָנִין דְּמִתְפָּרְשִׁין בְּהוֹן אַרְבְּעִין וּתְשַׁע אַפִּין וְאֶתְּנִנוּן עַל יְדָךְ לְעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תורי זהב נעשה לך" - נמלכנו אני ובית דיני לפני בא פרעה שאשיאנו ואחזק את לבו לרדוף אחריך עם כל שבח גנזי אוצרותיו כדי שנעשה לך תורי קשוטי הזהב

"עם נקדות הכסף" - שהיה בידך כבר שהוצאת ממצרים שגדולה היתה ביזת הים מביזת מצרים

"נקדות" - כלי כסף מנוקדים ומצויירים בחברבורות וגוונים

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

משל:

(יא) "תורי", כשהיית אצלי לא היה לך רק נקודות הכסף, לא היה לך תכשיטין מזהב רק מכסף, ולא תורים רק נקודות קטנות ממעט כסף, ועתה נעשה לך תורי זהב:

מליצה:

(יא) "תורי". בהיותך במעונה אלהי קדם טרם נצמדת אל רכבי שלמה לא היה לך רק נקודות הכסף, ר"ל שאז לא היה נמצא בהשכלתה לא כמות ולא איכות, כי הנקודה ההנדסיית אינה תופסת מקום ובלתי מתחלקת כנודע והוא ציור שלילת הכמות וזה הפך של התורים והחרוזים שהתורים שהם המושגים המוחשים נלקחים ע"י הכמות המקומי שזה יבדיל בין תמונה לתמונה והחרוזים שהם המשפטים וההיקשים ההגיונים. מקושרים עם הכמות הזמני כידוע בחכמת בקור השכל וזה הפך הנקודה שאין לה כמות. גם על ידי שהרכבת בגויה משגת איכות, וזה ממשיל בזהב הפך הכסף, כי מראה לובן הכסף מציין שלילת הצבע שמראה הלובן היא הצבע הפשוטה כנודע, אבל מראה אודם הזהב מציין הצבע שהיא ציון האיכות (ר"ל שעתה משגת מקרי הגשם כי רוב המקרים נכללים בכמות ואיכות), וז"ש תחלה היא לך רק נקודות הכסף ועתה נעשה לך בעצמותך (שעצמות הנפש היא השכלתה) תורי זהב להשיג כמות ואיכות ויתר מקרי הגשמים מצד שהתעצמו מושכליך בחומרים ומשיגיהן:

מדרש רבה (כל הפסוק)

פסוק יא: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף"


[יא] א "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ [עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף]" - "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ" זו בזת הים "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" זו בזת מצרים כשם שהפריש בין כסף לזהב כך יש שבח ממון הים מבזת מצרים (יחזקאל טז,): "ותבואו בעדי עדיים" "בעדי" זו בזת מצרים "עדיים" זו בזת הים. ד"א "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ" זו התורה שלמד אלקולאין בדעתו של הקדוש ברוך הוא "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" רבי אבא בר כהנא אמר אלו האותיות רבי אחא אמר אלו התיבות ד"א "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ" זה הכתב "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" זה הסרגל ר"א "תּוֹרֵי זָהָב" זה המשכן הה"ד (שמות כו,): "ואת הקרשים תצפה זהב" "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" המד"א (שמות כז,): "ווי העמודים וחשוקיהם כסף" ר' ברכיה פתר קרייה בארון "תּוֹרֵי זָהָב" זה הארון דכתיב (שם,) "וצפית אותו זהב טהור" "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" אלו שני העמודים העומדים לפנים שהיו של כסף כמן אצטווין וכיצד נעשה הארון ר' חנינא ור' שמעון בן לקיש ר' חנינא אמר שלש תיבות עשאו שתים של זהב ואחת של עץ נתן של עץ על של זהב ושל זהב על של עץ וחיפה שפתיו העליונות בזהב ריש לקיש אמר תיבה אחת עשאו וחפהו מבפנים ומבחוץ דכתיב (שם,) "מבית ומחוץ תצפנו" ומה מקיים ר' חנינא קרייה דריש לקיש א"ר פנחס שחיפה בין נסר לנסר יהודה בר' אומר "נָּאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים" זו התורה "צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים" אלו הנביאים "תּוֹרֵי זָהָב" אלו הכתובים "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" זה שיר השירים מלה חתומה ומלה מסיימה: