שיר השירים רבה א יא

פסוק יא: "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָּךְ עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף"

[יא] א "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ [עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף]" - "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ" זו בזת הים "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" זו בזת מצרים כשם שהפריש בין כסף לזהב כך יש שבח ממון הים מבזת מצרים (יחזקאל טז,): "ותבואו בעדי עדיים" "בעדי" זו בזת מצרים "עדיים" זו בזת הים. ד"א "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ" זו התורה שלמד אלקולאין בדעתו של הקדוש ברוך הוא "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" רבי אבא בר כהנא אמר אלו האותיות רבי אחא אמר אלו התיבות ד"א "תּוֹרֵי זָהָב נַעֲשֶׂה לָךְ" זה הכתב "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" זה הסרגל ר"א "תּוֹרֵי זָהָב" זה המשכן הה"ד (שמות כו,): "ואת הקרשים תצפה זהב" "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" המד"א (שמות כז,): "ווי העמודים וחשוקיהם כסף" ר' ברכיה פתר קרייה בארון "תּוֹרֵי זָהָב" זה הארון דכתיב (שם,) "וצפית אותו זהב טהור" "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" אלו שני העמודים העומדים לפנים שהיו של כסף כמן אצטווין וכיצד נעשה הארון ר' חנינא ור' שמעון בן לקיש ר' חנינא אמר שלש תיבות עשאו שתים של זהב ואחת של עץ נתן של עץ על של זהב ושל זהב על של עץ וחיפה שפתיו העליונות בזהב ריש לקיש אמר תיבה אחת עשאו וחפהו מבפנים ומבחוץ דכתיב (שם,) "מבית ומחוץ תצפנו" ומה מקיים ר' חנינא קרייה דריש לקיש א"ר פנחס שחיפה בין נסר לנסר יהודה בר' אומר "נָּאווּ לְחָיַיִךְ בַּתּוֹרִים" זו התורה "צַוָּארֵךְ בַּחֲרוּזִים" אלו הנביאים "תּוֹרֵי זָהָב" אלו הכתובים "עִם נְקֻדּוֹת הַכָּסֶף" זה שיר השירים מלה חתומה ומלה מסיימה: