מ"ג שופטים א יד
<< · מ"ג שופטים · א · יד · >>
כתיב:
ויהי בבואה ותסיתהו לשאל מאת אביה השדה ותצנח מעל החמור ויאמר לה כלב מה לך.
מנוקד:
וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאֹל מֵאֵת אָבִיהָ הַשָּׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ.
עם טעמים:
וַיְהִ֣י בְּבוֹאָ֗הּ וַתְּסִיתֵ֙הוּ֙ לִשְׁאֹ֤ל מֵֽאֵת־אָבִ֙יהָ֙ הַשָּׂדֶ֔ה וַתִּצְנַ֖ח מֵעַ֣ל הַחֲמ֑וֹר וַיֹּֽאמֶר־לָ֥הּ כָּלֵ֖ב מַה־לָּֽךְ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ותסיתהו" - מלשון הסתה ופתוי
"ותצנח" - ענין נעיצה כמו (לקמן ד כא) ותצנח בארץ ורצה לומר נפלה בכח וכאלו נעצה בארץ
מצודת דוד
"מה לך" - מה נחסר לך אשר תרצי לבקש עליו
"ותצנח" - לכבוד אביה הפילה עצמה מעל החמור בכח כאלו נעצה בארץ
"ותסיתהו" - היא פיתתה אותו לתת לה רשות שהיא תשאל מאביה השדה
"בבואה" - לבית בעלה
<< · מ"ג שופטים · א · יד · >>