מ"ג רות ג יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות רות


<< · מ"ג רות ג · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועתה כי אמנם כי אם [] גאל אנכי וגם יש גאל קרוב ממני

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעַתָּה כִּי אָמְנָם כִּי אם [] גֹאֵל אָנֹכִי וְגַם יֵשׁ גֹּאֵל קָרוֹב מִמֶּנִּי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעַתָּה֙ כִּ֣י אׇמְנָ֔ם כִּ֥י (אם) גֹאֵ֖ל אָנֹ֑כִי וְגַ֛ם יֵ֥שׁ גֹּאֵ֖ל קָר֥וֹב מִמֶּֽנִּי׃

תרגום (כל הפרק)

וּכְעַן אֲרוּם בְּקוּשְׁטָא אֲרוּם פָּרִיק אֲנָא וְאַף אִית פָּרִיק אָחֳרָן דְּחָזֵי לֵיהּ לְמִפְרַק יַתִּיר מִנִּי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

ועתה כי אמנם – "אם" כתיב ולא קרי, כלומר, משמע ספק והוא ודאי – יש גואל קרוב ממנו. אמר רבי יהושע בן לוי: "שלמון ואלימלך וטוב אחים היו". ומהו "אשר לאחינו לאלימלך"? לעולם קורא אדם את דודו אחיו, כענין שנאמר: "וישמע אברהם כי נשבע אחיו" (בראשית יט). והלא אברהם דודו היה? כך היה בועז לאלימלך – בן אחיו, קרוב למחלון, אבל טוב היה קרוב יותר.

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב) "ועתה", ר"ל אמנם ליבמך עתה תיכף א"א, כי אמנם הגם שזה אמת כי גואל אנכי, בכ"ז לא אוכל ליבמך עתה באשר וגם יש גואל קרוב ממני והוא קודם לזה, וע"כ:


 

<< · מ"ג רות · ג · יב · >>