מ"ג משלי ל יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ל · יב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דּוֹר טָהוֹר בְּעֵינָיו וּמִצֹּאָתוֹ לֹא רֻחָץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דּ֭וֹר טָה֣וֹר בְּעֵינָ֑יו
  וּ֝מִצֹּאָת֗וֹ לֹ֣א רֻחָֽץ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"דור טהור". ואמר ממשל על מי שנכנס בעיונו שוא ודבר כזב שהוא דומה אל הדור שהוא טהור בעיניו ולא רוחץ מטנוף והלכלוך היותר מגונה והוא הצואה שירגישו בעיפושה כל הקרובים אליו וכן הענין הזה בשוא כי השוא ודבר כזב אצל מזון הנפש הוא כמו הצואה אצל מזון הגוף כי הגוף יזון מהמזון והמותר שלא יאות ליזון ממנו הוא הצואה והנפש תזון מהדעות ותקח האמת ותשליך השק' כי לא יאות להזון ממנו ואמר ממשל על מה שיתחכ' יותר ויעיין במה שאין דרך אל השגתו שזה דומה לענין הדו' שהוא עז פני':

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(יב) "דור", וגם הם דור טהור בעיניו הגם שמצואתו לא רחץ, כי הם יאמרו שאין צריכים למעשים תוריים ולא להתקדש ולרחוץ מתאות ומכל מדה רעה, אחר שאין תורה ודת אלהית לדעתם, ועושים כל התועבות אשר יעלה על רוח תאותם, כי יאמרו כי יתנהגו כפי מזג החומר וכפי מדותיו ותכונותיו כל העולה על רוחם וכפי חפץ נפש בהמתם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דור טהור" - אף אם הדור ההוא מחזיק עצמו לטהור ונקי מעווןף ועל ידי זה לא נרחץ מטנוף המעשים (כי המחזיק עצמו לחוטא מהרהר פעם בתשובה, ולא כן המחזיק עצמו לטהור).

מצודת ציון

"ומצואתו" - מלשון צואה וטנוף.

<< · מ"ג משלי · ל · יב · >>