מ"ג משלי ל יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ל · יא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
דּוֹר אָבִיו יְקַלֵּל וְאֶת אִמּוֹ לֹא יְבָרֵךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
דּ֭וֹר אָבִ֣יו יְקַלֵּ֑ל
  וְאֶת־אִ֝מּ֗וֹ לֹ֣א יְבָרֵֽךְ׃


רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


והמשיל ואמר כי זה הפועל המגונה מהבנת דברי התורה בזה האופן החסר ידמה אל הדור "שמקלל הוריו" אשר גדלוהו והביאוהו אל המציאות בצד מה, ולא יתן להם הכבוד הראוי אך יקללם, וכן הענין בזה המעיין עם התורה, כי אלו היה נותן כבוד לדברי התורה היה מעמיק בהבנתם באופן ראוי, וישמר בזה מהטעות בדבריה, אך הוא מקל בדברי התורה עם רוב הטובה שהיא משפעת לו במוסר ובדעות עד שהיא תגדל נפשו ותזונה מהמזונות אשר תקנה בהם החיים הנצחיים:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


דרך הפשוט

(יא-יג-יד) "דור" אשר "אביו יקלל", שכמו שהמלך בזה את יולדיו והורידם מכסאותם כן נהגו אחריו כל העם להבזות יולדיהם, וכן הוא "דור טהור בעיניו" הגם שלא רוחץ מצואתו ועושים כל התועבות, והם "דור אשר רמו עיניו" בגאוה וגאון דרך רע, והם "דור אשר חרבות שניו לאכל עניי הארץ" בענין שהם רעים וחטאים בין למקום בין לבריות בין במעשים בין במדות, וע"כ הענישם ה', כי.

דרך המושכל

(יא) "דור אשר אביו יקלל", שמכחיש את אביו שבשמים ואומר שהעולם נולד מעצמו בלא אב מוליד, ר"ל בלא בורא, וגם את אמו לא יבורך, שגם את החומר שממנו נתהוה העולם לפי דעתו, לא יברך אותו, כי יאמר שהוא מקור משחת, אוכל בניו ומפסיד ילדיו ומשביר אחרים תחתיהם, ושהרע גובר בו על הטוב, כמו שנודע דעת המינים האלה, וגם שלפי דעתם המשחת לא התחייבו בכבוד אב ואם, כי אמרו שטוב לו לאדם שלא נברא משנברא ושמציאתו בזה העולם הוא לרעתו, ומקללים את אביהם שגרם להם המציאות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דור וגו'" - מוסב למעלה, לומר אפילו הדור פרוץ אשר וגו', ופן תחשוב להלשין ביניהם למען יהיה חרב איש ברעהו ויאבדו בעונם, עם-כל-זה אזהיר לך: אל תלשן!

"לא יברך" - לא יזכירם בלשון ברכה אלא בלשון קללה .

<< · מ"ג משלי · ל · יא · >>