מ"ג משלי לא כו
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פִּ֭יהָ פָּתְחָ֣ה בְחׇכְמָ֑ה
וְת֥וֹרַת חֶ֝֗סֶד עַל־לְשׁוֹנָֽהּ׃
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"פיה פתחה" - כל מאמריה המה בחכמה.
"ותורת חסד" - לימוד של חסד על לשונה, רוצה לומר, מלמדת ומזרזת לעשות חסד עם הבריות.לפי המשל (נכתב במקור בסוף פרק לא):
"פיה" - אין עסקה כי אם השתדלות החכמה, ותשפיע לזולת אף בחסד, בלי תשלום גמול, אם לא מצאה ידו די חכמה לתתה לה תמורת חכמתה.
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
דרך המושכל
(כו) "פיה", שאז תפתח פיה בחכמה מה שהיתה הולכת לפי חקי החכמה בדברים שבין טוב ורע, ותורת חסד על לשונה, מבואר אצלנו תמיד שהפה רומז על החכמה והלשון על הבינה, ע"י לשונה בדרכי הבינה נגלו לה תעלומות רבות בסתרי התורה, וזה נקרא תורת חסד, שהחסד כולל כל מה שיוצא מדרך הפשוט בשפע רב, כמו המרבה בדרכי החסידות יותר משורת הדין במעשים, והמפליג בתבונה בתעלומות סתרי התורה בעיון שזה נקרא תורת חסד:
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
"ותורת חסד על לשונה" - שלומד לשם שמים, כמו שאמרו (זהר חלק ב קיד ב): "איזהו חסיד - שמתחסד עם קונו". ואמרו בגמרא (סוכה מט:): "וכי יש תורה של חסד ויש תורה שאינה של חסד?! אלא, תורה לשמה זו היא תורה של חסד, שלא לשמה זו היא תורה שאינה של חסד".
והם תלויים זה בזה, כמו שאמרו (תיקוני זהר עג, ב): "כל הבשר חציר - דאכלי תיבנא דאורייתא, וכל חסדו כציץ השדה - כל דעבדין לגרמייהו עבדין" . וכן אמרו (בבא בתרא כה:): "הרוצה שיחכים - ידרים".