מ"ג משלי כ כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · כ · כט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תפארת בחורים כחם והדר זקנים שיבה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּפְאֶרֶת בַּחוּרִים כֹּחָם וַהֲדַר זְקֵנִים שֵׂיבָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּפְאֶ֣רֶת בַּחוּרִ֣ים כֹּחָ֑ם
  וַהֲדַ֖ר זְקֵנִ֣ים שֵׂיבָֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תפארת בחורים כחם" - כמו שתפארת בחורים כחם כן הדרת זקנים שיבה.

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"תפארת בחורים". הנה כמו שתפארת הבחורים כחם כי אז הם ר"ל בימי הבחרות בתכלית מעוצם הגבורה כן הדור החכמים הוא המצא השיבה להם כי אז יתיישבו בלבם הדעות האמתיות לסבות שזכרנו במה שקדם:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"תפארת" - כמו שכח הבחורים הוא להם לתפארת, כן שיבת הזקנים היא להם להדר.

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

(כט-ל) "תפארת בחורים כחם" וכו' "חברות פצע" וכו' יאמר הנה הש"ז הוא כח הגוף, ומי ששומר הכח הזה ולא יבעול רק בעת הראוי ועם הראוי כפי הראוי, ישמור לו הכח בבחרותו, ולא תקפוץ עליו זקנה קודם הזמן, אבל הלהוט אחר העריות יאבד כחו בבחרותו, וזקנה קופצת עליו, ואם ימרק עצמו לדבר עבירה יותר מדאי באים עליו פצעים חיצונים ומכאובים פנימים, וז"ש הנה "הבחורים יתפארו בכחם" השמור בם, וגם "הדר זקנים" הוא "השיבה" שזקנה הבאה לפני הזמן אינה מהודרת, רק אם יש עמה שיבה שהיא הזקנה הבאה מסבת השיבה ואורך ימים, אבל בהפך "תמרוק ברע", הממרק ומהתך כחות גופו ע"י רע, שהוא הזנות ושפיכת הזרע, שזה נקרא רע, כמ"ש ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה', באים עליו מבחוץ "חבורת פצע", שהחבורות ופצע ביחד הוא מסוכן, כמ"ש ישעיה א', וגם באים עליו "מכות חדרי בטן", שיתקלקלו האיצטומכא ובני מעים ותאות המאכל וכלי העיכול:

ביאור המילות

"שיבה". הוא אחר הזקנה, ומציין אורך הימים:
 

<< · מ"ג משלי · כ · כט · >>