מ"ג משלי כ כח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חסד ואמת יצרו מלך וסעד בחסד כסאו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חֶסֶד וֶאֱמֶת יִצְּרוּ מֶלֶךְ וְסָעַד בַּחֶסֶד כִּסְאוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חֶ֣סֶד וֶ֭אֱמֶת יִצְּרוּ־מֶ֑לֶךְ
וְסָעַ֖ד בַּחֶ֣סֶד כִּסְאֽוֹ׃
רלב"ג
- בחסד אשר יעשה לעמו יימשך לבבם אליו, והוא כמו מסעד לכסאו, כי בזה ירוממוהו עליהם וינשאוהו וייכנעו לעבודתו.
- ובאמת יהיה נשלם תיקון העם והמלכות.
והנה, העיר בזה על המלך שמושל באדם, והעיר בזה, כי אין המכוון למי שיבקש השלימות להשחית גופו ולעכור שארו, כמו שיחשבו הכסילים, אבל צריך שיעשה חסד להשגיח בבריאות גופו ואיבריו, ובזה יהיה נשמר, ויבוא לו מהם העזר הראוי, כי בחלותם יחלה הוא גם כן, עם שלא יוכל להם אז לשרתו השירות הראוי במה שיצטרך לו מהם בדרושים אשר יחקור בהם.
ובזה האופן גם כן יהיה מתחזק כסאו ורוממותו עליהם, כי יעבדוהו מאהבה, ואם יעמיס עליהם עולו ולא יוכל שאתו, יהיה זה סיבה אל הבעיטה בו.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"חסד ואמת" אשר יעשה המלך הם שומרים אותו, כי בזה מרובים אוהביו ושומרים נפשו.
"וסעד" - בחסד שעשה, תמך כסא מלכותו, לעמוד על עמדו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- האמת הוא מה שיעשה על-פי קו הדין,
- והחסד הוא מה שיעשה מצד החסד,
ו:
- כשהמלך נוהג רק במידת האמת, אינו משומר כראוי, שיפגעו בו מרי נפש אשר שפך עליו חמת הדין; אבל אם לפעמים יוותר מצד החסד, יאהבוהו העם.
- וכן, אם ינהג רק בחסד, לא ייפול פחד המשפט עליהם, וגם בזה לא יהיה בטוח,
אבל חסד ואמת - אם ינהג בשניהם, הם יצרו מלך, עד שאינו צריך שומר אחר לראשו זולתם.
וגם בהנהגה, שזה מיוחס אל הכיסא, הגם שעיקר הכיסא מכוננת על המשפט, מכל-מקום לא תעמוד במשפט לבד, וצריך גם-כן להתנהג לפעמים בחסד, וזה יסעד הכיסא, שתתקיים.
וכדוגמה, מ"ש בישעיה, (ישעיהו ט ו): "להכין אתה ולסעדה, במשפט ובצדקה", עי"ש עיינו שם (הרעיון מוסבר בהרחבה רבה יותר במקור שנזכר לפני כן).
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
וההבדל שבין חסד ואמת - כתבתי למעלה, ובפירוש על יהושע.
"וסעד בחסד כסאו" - אף כסאו הנכון למשפט, אף על פי כן הוא סועדו בחסד.
והעניין: שמלך הוא הקב"ה.