מ"ג משלי כד יט
לא בדוק
כתיב:
אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים.
מנוקד:
אַל תִּתְחַר בַּמְּרֵעִים אַל תְּקַנֵּא בָּרְשָׁעִים.
עם טעמים:
אַל־תִּתְחַ֥ר בַּמְּרֵעִ֑ים
אַל־תְּ֝קַנֵּ֗א בָּֽרְﬞשָׁעִֽים׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
רלב"ג
ו"אל תקנא" בהצלחה שתמצא לרשעים, לחמוד ללכת בדרכיהם.
או, יהיה הרצון באומרו (משלי כד יט): "אל תתחר במרעים", שלא יתערב בהם ללכת בדרכיהם, והוא יותר נכון.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תתחר" - ענין ההתערבות להדמות, כמו (ירמיהו יב): "ואיך תתחרה את הסוסים".
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- או שמעשיהם רעים בעיניו, ואינו מקנא בהם להיות כמותם, אבל אז ייחר לו על הצלחתם, ויתרעם על שאין ה' מענישם, ועל זה אומר: "אל תתחר", רוצה לומר, אל יחרה לך על המרעים והצלחתם;
- או שיקנא בהם וירצה להיות כמוהם, על זה אמר "אל תקנא ברשעים".
ביאור המילות
"אל תתחר" - עי' מלבי"ם על תהלים לז א.
ועל צד שמעשיהם רעים בעיניו, קראם "מרעים", שכולל שרע בעיניו מעשיהם.