מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
אל תהי בסבאי יין בזללי בשר למו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר ):
אַל תְּהִי בְסֹבְאֵי יָיִן בְּזֹלֲלֵי בָשָׂר לָמוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה ):
אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלְלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃
אל תהי ". בחברת "הזוללים והסובאים ",
"אל תהי ", ואם עדיין לא הגעת למדרגת החכמה, בכ"ז תזהר מן התאוה "מזלילת בשר וסביאת יין " (ומלת "למו ". ויל"פ על צד המליצה שזוללים בשר עצמם, כמ"ש ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך):
מצודת דוד "בסובאי יין " - בחבורת סובאי היין לשתות הרבה.
"למו " - ר"ל להנאת עצמם, לא לענג שבתות וימים טובים. וחוזר גם על היין.
מצודת ציון "בסובאי " - ענין רבוי השתיה, "בזוללי " - ענין רבוי האכילה, כמו (דברים כא ): "סורר ומורה וגו' זולל וסובא ".