"כי אם יש אחרית", באר הטעם שאין לו לקנא בהצלחת החטאים, שאין למו אחרית, כמ"ש אחרית רשעים נכרתה, שהאחרית הוא התכלית האחרון והאושר הנצחי, שזה לא יהיה רק ביראת ה' שיירש חיי עולם הנצחי, לא כן החטאים, וגם "תקותך" שאתה מקוה בדברים שבעוה"ז "לא תכרת" (כי זה ההבדל בין תקוה ותוחלת, שתקוה בא על דבר בלתי ברור ומובטח, כי הצלחת עוה"ז אין להם הבטחה ע"ז):
