"להיות בה'". אך אתה אחרי הגיעך לזאת המדרגה שזכרתי הודעתיך היום שלא תשען על חכמתך ובינתך אך יהיה תמיד בה' מבטחך עם כל מה שתישיר מהסבות להגעת דרושך כמו שנזכר במה שקדם כי לשוא יוקדמו הסבות אם מאת השם לא נהיה הדבר:
"להיות בה' מבטחך הודעתיך היום אף אתה", חוזר למעלה נגד מ"ש "הט אזנך ושמע דברי חכמים", שהוא "להיות בה' מבטחך", ר"ל שתשמע חקי החכמה מפי החכמים שקבלום מאת ה', ותבטח בה' אשר נתן חקי החכמה שהוא יודע סודם ואמתתם ואל תסתפק בהם מאומה, ואח"ז "לבך תשית לדעתי כי הודעתיך היום" טעמי החכמה והסברתיה במופתי הדעת, כדי שתדע "אף אתה", שחוץ ממה שתבטח אל ה' שהוא יודע טעמם וסודותם תדע אף אתה מה שתוכל להשיג מהם:
