"ערום ראה רעה ונסתר", הערום אינו חכם שידע חקי החכמה, ובכ"ז כבר תלמדהו הערמה להבין דרכו שהוא הולך בה, אם לא יש בו איזה הפסד, כמ"ש חכמת ערום הבין דרכו, ושוקל ומפלס אם לא תגיעהו רעה בעתיד, ועי"כ "ראה רעה", אם רעה עתידה לבוא הוא רואה אותה, וגם "ונסתר" בל ילך בדרך זה שאחריתו רע, כמ"ש יש דרך ישר לפני איש וכו', אבל "הפתאים" שהם הפך הערום לא לבד שלא יביטו ויזהרו מרעה עתידה, אבל גם "עברו" על רעה ההוה, ולכן "ונענשו" שמלבד שהשיגו הרע יקבלו עונש על שלא נזהרו כי היה להם להזהר:
ביאור המילות
"ערום, פתיים". כנ"ל (א' ד'), ובא היו"ד תמורת ה' למ"ד הפעל:
