"עשיר ורש נפגשו". ולבאר כי העושר אינו נחסר מאד אמר כי כבר יקרה בעשיר ורש שיפגשו זה את זה כאילו תאמר שהעשיר ירד מעט מעשרו והרש יעלה ויקנה העושר מעט מעט עד שיקר' מזה שיהיו שוים בקנינים לפי שהש"י עושה זה עני וזה עשיר או ירצה בזה שהעשיר והרש נפגשו שלא יוכל לחיות זה בלא זה והמשל שאם היו כל האנשים עשירים לא ימצא איש עושה מלאכה מהמלאכות המעשיות ויפסד היישוב ואם היו כלם עניים לא יוכלו להתפרנס זה מזה ולזה הוא מבואר כי הש"י עושה קצת האנשים עשירים וקצתם עניים כדי שיתקיים המציאות ויהיה אמרו עשיר ורש נפגשו כאמרו חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו:
"עשיר" - מוסב למעלה, לומר לזה נבחר שם וחן מעושר, כי העושר לא ישובח והעוני לא יגונה, כי מה' יצא הדבר בגזרה היורדת מן השמים ופגשה בהם, בזה העושר ובזה העוני כפי הגזרה, כי ה' עושה כל אלה, ולא בעבור רוב החכמה העשיר העשיר; אבל השם והחן באה בבחירת האדם עצמו.
"עשיר ורש נפגשו עושה כולם ה'" זה טעם על שהשם נבחר מעושר רב, כי העושר אינו קנין תמידי, כי "העשיר והרש נפגשו" מצייר שהעשירים והרשים אינם עומדים במקום אחד שזה יעמוד בצד העושר וזה בצד העוני עד שלא יפגשו זה בזה, כי הם הולכים תמיד עולים ויורדים בסולם, עד "שהעשיר והעני נפגשים זה בזה" אם בתחילה בעת שעלה העשיר אל ראש הסולם ירד הרש ממנו למטה ונפגשו בדרך, ואם אחר זה בעת יעלה, הגיע העשיר אל ראשו שאז יתחיל לרדת במסבה, כי גלגל הוא שחוזר בעולם, והרש בהיותו בקצה המטה יתחיל לעלות ויפגשו שנית, כמ"ש הקב"ה עושה סולמות ברקיע מוריש לזה ומעשיר לזה, ועז"א עושה כולם ה', ה' עושה תמיד עשירים ורשים, שכן תקן את ההנהגה, וא"כ העשיר סופו לרדת ולאבד העושר, וטוב ממנו השם טוב אשר לא יסוף לעולם:
