מ"ג משלי יט יח
לא בדוק
כתיב:
יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך.
מנוקד:
יַסֵּר בִּנְךָ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה וְאֶל הֲמִיתוֹ אַל תִּשָּׂא נַפְשֶׁךָ.
עם טעמים:
יַסֵּ֣ר בִּ֭נְךָ כִּֽי־יֵ֣שׁ תִּקְוָ֑ה
וְאֶל־הֲ֝מִית֗וֹ אַל־תִּשָּׂ֥א נַפְשֶֽׁךָ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"כי יש תקוה" - ר"ל אל תסיר ידך מלייסרו אף אם תראה שאין בה תועלת, כי יש תקוה אולי ברבות המוסר יועיל.
"ואל המיתו וגו'" - אבל לא תפנה נפשך להמיתו על רוע מעשיו.