מ"ג משלי יח ב
<< · מ"ג משלי יח · ב · >>
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֹא יַחְפֹּץ כְּסִיל בִּתְבוּנָה כִּי אִם בְּהִתְגַּלּוֹת לִבּוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֹא־יַחְפֹּ֣ץ כְּ֭סִיל בִּתְבוּנָ֑ה
כִּ֗֝י אִֽם־בְּהִתְגַּלּ֥וֹת לִבּֽוֹ׃
רש"י (כל הפרק)
"כי אם בהתגלות לבו" - כל אחד בגלוי לבו הוא חפץ לגלות מה שבלבו
"ועם קלון" - תבוא חרפה מי שבוחר בקלון וניאוף חרפה היא לורלב"ג (כל הפרק)
לא יחפוץ - הנה הכסיל איננו חפץ בתבונה רק בעת שיתגלה לבו וחסרון דעתו כי אז לבד יחשוב שיהיה רב תבונה אך אחר זה לא יזדרז ללמידת החכמה.
מצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"בתבונה" - להוסיף בינה על מה שבידו.
"בהתגלות" - להשמיע לרבים מעט חכמה שבידו להתפאר בה.מלבי"ם (כל הפרק)
"לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו", יש הבדל בין הכסיל ובין האויל, שהאויל הוא המסתפק על חקי החכמה, ובכ"ז הוא חפץ בתבונה, שאם יוכל להבין הכל בתבונה עד שלא יסופק לו היה חפץ יותר, לא כן הכסיל שהוא יודע חקי החכמה ובלתי מסתפק, רק התאוה תאלצהו, ועי"כ חולק על החכמה, והוא "לא יחפץ בתבונה" כלל, רק בציורי התאוה המתגלים על הלב כי כפי ציורי לבבו המתגלים מעומק הנפש בין טוב בין רע יעשה, הגם שהתבונן שציוריו לא טובים:
ביאור המילות
"כסיל". הוא נלוז מחקי החכמה מפני תאותו ואינו חפץ בדעת ותבונה, כמ"ש (א' ב') וכסילים ישנאו דעת (וכן י"ב כ"ג, י"ג ט"ו י"ח, י"ד ז', ט"ו ב', ז' י"ד, י"ז י'):