מ"ג משלי יז כב
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לב שמח ייטב גהה ורוח נכאה תיבש גרם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה וְרוּחַ נְכֵאָה תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לֵ֣ב שָׂ֭מֵחַ יֵיטִ֣יב גֵּהָ֑ה
וְר֥וּחַ נְ֝כֵאָ֗ה תְּיַבֶּשׁ־גָּֽרֶם׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ייטיב גהה" - השמחה תיטיב לגוף כדבר רפואה, ושברון רוח תייבש מוח העצמות.
מצודת ציון
"גהה" - כמו כגהה, ותחסר כ"ף השמוש, וענינו רפואה, כמו (הושע ה): "ולא יגהה מכם מזור".
"נכאה" - שבורה, כמו (תהלים קט): "ונכאה לבב".
"גרם" - עצם, כמו (משלי כה): "תשבר גרם".מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"לב, רוח". הרוח כולל כל כחות הנפשיות. וההבדל בין לב ורוח התבאר, שלב הוא הכלי החיצונה ששם ישכנו הכחות הנפשיות, והוא כח חומרי, והרוח הוא רוחני, וטוב יותר שיעצב הלב וישמח הרוח, "וגהה" כמו גוה, בחילוף אהו"י: