מ"ג משלי יז טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג משלי · יז · טז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לָמָּה זֶּה מְחִיר בְּיַד כְּסִיל לִקְנוֹת חָכְמָה וְלֶב אָיִן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לָמָּה־זֶּ֣ה מְחִ֣יר בְּיַד־כְּסִ֑יל
  לִקְנ֖וֹת חׇכְמָ֣ה וְלֶב־אָֽיִן׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה" - ללמוד תורה "ולב אין" - ואין בלבו לקיימה ואינו לומד תורה אלא לקנות שם

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה זה". ישתדל הכסיל בקנין החכמה והנה הוא חסר המקבל אותה כי אין לו לקבלה:  

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"למה זה" - ר"ל הכסיל, המוליך מחיר כסף למורים לקנות חכמה, למה לו זה המחיר, ומה הועיל בה? ואם לקנות חכמה לעצמו ,הלא אין לו לב משיג דברים מושכלים. 

מצודת ציון

"מחיר" - ענינו דמי הדבר וערכו, כמו (ישעיהו נה): "ובלא מחיר יין וחלב".

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"למה זה מחיר ביד כסיל לקנות חכמה ולב אין", יש הבדל בין הלוקח בכסף ובין הלוקח במחיר, שהלוקח בכסף נותן דבר הניתן בהוצאה, אבל הלוקח במחיר ובחליפים, מחליף ונותן בעד דבר חפץ דבר שחפץ בו, והכסיל שגדרו שאוהב תאוה וכשבא לקנות חכמה היא תעצרהו בעד תאוותיו, נדמה לו שנותן מחיר בעד חכמה, שאם יחזיק בחפץ החכמה יצטרך לתת בעדה חפץ התאוה שהוא ג"כ דבר יקר בעיניו, והוא אין לו לב שהוא כח המושל לעצור בעד תאוותיו וללכת בחקי החכמה:

ביאור המילות

"מחיר". מציין החליפין ומחיר שדה עתודים וכשבא על הכסף יציין הכסף כדרך חליפין כאלו היה חפץ ונותנו מחיר הדבר הנקנה, וגדר הכסיל, מבואר בכל הספר שהוא מי שמואס בחכמה מפני תאותו, ולב בא תמיד על כח הממשלה אשר בנפש לעצור בעד התאוה ויצריו הרעים, כמ"ש בכ"מ.
 

<< · מ"ג משלי · יז · טז · >>