מ"ג משלי יז ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי יז · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עבד משכיל ימשל בבן מביש ובתוך אחים יחלק נחלה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עֶבֶד מַשְׂכִּיל יִמְשֹׁל בְּבֵן מֵבִישׁ וּבְתוֹךְ אַחִים יַחֲלֹק נַחֲלָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עֶֽבֶד־מַשְׂכִּ֗יל יִ֭מְשֹׁל בְּבֵ֣ן מֵבִ֑ישׁ
  וּבְת֥וֹךְ אַ֝חִ֗ים יַחֲלֹ֥ק נַחֲלָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עבד משכיל וגו'" - על שהשכיל נבוכדנצר לפסוע ג' פסיעות לכבודו של הקב"ה, עלה לגדולה ומשל בישראל שהובישו מעשיהם, וחלק נחלתם לעיניהם.

דבר אחר: גר צדיק טוב מאזרח רשע, ולעתיד לבוא יחלק שלל ונחלה בתוך בני ישראל, שנאמר (יחזקאל מז כג): "והיה השבט אשר גר הגר וגו'".

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עבד משכיל". הנה יקרה בעבד האדם כשהיה זריז ומשכיל שיהיה מושל בבן אדוניו כשהי' עצל וסכל כי אדוניו ימשילהו עליו להנהיגו בהנהגה ראויה וכבר יקרה שיחלק זה העבד נחלה בתוך הבני' שהם בני אדוניו כי אדוניו לאהבתו אותו יתן לו במותו חלק מה בנכסיו:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עבד משכיל ימשול בבן מביש", בל תחשוב כי ההון והמשרה נחלת אבות, כי הכל תלוי בהשתדלות וזריזות, וגם העבד אם הוא משכיל ומשתדל וזריז ימשול על הבן המביש ומתאחר ועצל, ובעת חילוק נחלת האדון יהיה כאחד מבניו ויחלק נחלה, ובנמשל שהגר המשכיל נעלה על מעלת ישראל המביש, ומבני בניו של סיסרא למדו תורה ברבים, ומעשה שמעיה ואבטליון עם הכהן גדול לעד:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בבן מביש" - בבן האדון, אשר הוא מלא מדברי בושה.

"יחלוק נחלה" - העבד הזה יקח חלק נחלה בתוך האחים כאלו היה אחד מהם.

<< · מ"ג משלי · יז · ב · >>