מ"ג משלי ח כט
מראה
לא בדוק
כתיב:
בשומו לים חקו ומים לא יעברו פיו בחוקו מוסדי ארץ.
מנוקד:
בְּשׂוּמוֹ לַיָּם חֻקּוֹ וּמַיִם לֹא יַעַבְרוּ פִיו בְּחוּקוֹ מוֹסְדֵי אָרֶץ.
עם טעמים:
בְּשׂ֘וּמ֤וֹ לַיָּ֨ם ׀ חֻקּ֗וֹ
וּ֭מַיִם לֹ֣א יַֽעַבְרוּ־פִ֑יו
בְּ֝חוּק֗וֹ מ֣וֹסְדֵי אָֽרֶץ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
רש"י
רלב"ג
"ומים לא יעברו פיו". בדרך שישאר זה המקום שרצה שיהיה נגלה תמיד כאשר חקק מוסדי ארץ והוא החלק הנגלה מהארץ שהוא היסוד למה שיתהוה בה מהצמחים והב"ח:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"בשומו" - בעת שם לים חוק וגבול, אשר מי הים לא יעברו פי ה' ללכת מהגבול ולהלאה.
"בחוקו" - בעת חקק יסודי הארץ. וכל זה מוסב על "שם אני" האמור במקרא שלפני פניו.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •