מ"ג משלי ו לא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ו · לא · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְ֭נִמְצָא יְשַׁלֵּ֣ם שִׁבְעָתָ֑יִם
  אֶת־כׇּל־ה֖וֹן בֵּית֣וֹ יִתֵּֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונמצא ישלם" - וגו'

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונמצא ישלם שבעתים". ואם נמצא לנפשו המזון בזולת הגנבה הנה יענש על גנבתו בשישלם על אחד שבעה גם כל הון ביתו יתן או יהיה הרצון בזה והוא יותר נכון שאם נמצא הגנב בבית בעל הגניבה הנה נתפייס עם בעל הגניבה בשישלם לו על אחד שבעה גם יתן לו כל הון ביתו ויניחהו ובכפרו יתרצה לו בעל הגניבה בלי ספק ולזה הוא מבואר שלא ישיגהו בזה בושת מהאנשים כאשר לקחו למלא נפשו כי ירעב, גם לא ישיגהו נגע בגופו מבעל הגניבה כי בכופר ובשחד יתרצה לו.

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"נמצא" יש גבול לענשו, כי "ישלם שבעתים" אם גנב שור ושה ישלם ארבע נוסף על השור, ושלשה נוסף על השה, חוץ ממה שמחזיר השור והשה עצמם ובזה "את כל הון ביתו יתן", ויפטר מן העונש בממון:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונמצא" - וכאשר ימצא יוכל לתקן בתשלומין, ואם יתן שבע פעמים כשיעור הגניבה אז חדל ממנו בעל הגניבה.

"את כל הון" - ר"ל: הלא לא יתן יותר מכל הון ביתו, אבל לא נגע עד הנפש.

<< · מ"ג משלי · ו · לא · >>