מ"ג משלי ד ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות משלי


<< · מ"ג משלי ד · ט · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּתֵּן לְרֹאשְׁךָ לִוְיַת חֵן עֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת תְּמַגְּנֶךָּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּתֵּ֣ן לְ֭רֹאשְׁךָ לִוְיַת־חֵ֑ן
  עֲטֶ֖רֶת תִּפְאֶ֣רֶת תְּמַגְּנֶֽךָּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תתן לראשך לוית חן" - חברת חן כמו לוית חן הם לראשך

רלב"ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


ותתן לראשך כתר יחובר בו לך חן, ותתן לך עטרת תפארת. והנה אמר זה כי מצד השקידה בתורה ובכוונותיה יגיע לאדם הרוממות והכבוד, ואם אין זה המכוון בה אך הטוב המכוון בה הוא החיים הנצחיים. וכבר זכרו ראשונה באמרו שמור מצותי וחיה, אמר כאילו ידבר הש"י:

 

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תתן", אח"כ תוסיף לך אהבה וחסד עד "שתתן לראשך לוית חן", שתמצא חן בעיני אלהים ואדם, והראש יציין את כלי השכל, שתמצא חן ושכל טוב, ואח"כ "עטרת תפארת תמגנך" שהעטרת ילבש בעל המעלה לאות על מעלתו, ותלבש עטרת של תפארת שתהיה לתפארת דור דורים, שהוא יותר מן הכבוד והחן:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לוית חן" - תדבק לראשך חבורי החן.

"תמגנך" - תמסור לך עטרת תפארת.

מצודת ציון

"תמגנך" - ענין מסירה, כמו (בראשית יד): "אשר מגן צריך".

נחמיאש (כל הפרק)(כל הפסוק)

תתן לראשך לוית חן עטרת תפארת תמגנך — פירוש, מחברת חן, מגזרת "ילוה אישי" (בראשית כט לד).

עטרת תפארת תמגנך — מגזרת "אשר מגן צריך" (בראשית יד כ), ומשפטו "תמגן לך", כמו "וישובו ויזעקוך" (נחמיה ט כח).

ויש מפרשים מגזרת "מגן עזרך" (דברים לג כט), ומשפטו "בעטרת תפארת תמגנך".

בסיפרי פרשת והיה עקב: תתן לראשך לוית חן, בעולם הזה; עטרת תפארת תמגנך, בעולם הבא.

<< · מ"ג משלי · ד · ט · >>