"אל תעזבה". אל תעזוב התורה ואם תהיה נזהר מזה היא תשמרך מכל רע מצד מה שימשך לך בסבתם מההשגחה האלהית אהוב את התורה והיא תנצרכה וזה שאהבתך אותה יסבב שתבקש סבות ראויות לדבר דבר מדבריה ובזה האופן תעמוד על קצת כוונותיה:
"אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך", האהבה היא מדרגה יותר גדולה מן אל תעזבה, שלפעמים לא יעזוב אדם גם דבר שאינו אוהב אותו אם ישיג ממנו תועלת, ולכן הוסיף שתאהב אותה ותדבק נפשך בה שזה מצד הטוב שבה שהוא גדול מן הערב והמועיל, ועי"כ ותצרך, שהנצירה היא גדולה מן השמירה, כשתוסיף אהבה תוסיף לנצור אותך בנצירה מופלגת:
אל תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך — שתלמוד אותה לשמה. וכן בסיפרי פרשת "והיה עקב" (פיסקא מא): "לאהבה את ה׳ אלהיכם". שמא תאמר: הריני למד תורה על מנת שאהיה עשיר, בשביל שאקרא רבי, בשביל שאקבל שכר העולם הבא? תלמוד לומר "לאהבה", כל שאתם עושים, לא תעשו אלא מאהבה, עד כאן:
