לדלג לתוכן

מ"ג מלכים א יח כח

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


כתיב:
ויקראו בקול גדול ויתגדדו כמשפטם בחרבות וברמחים עד שפך דם עליהם.

מנוקד:
וַיִּקְרְאוּ בְּקוֹל גָּדוֹל וַיִּתְגֹּדְדוּ כְּמִשְׁפָּטָם בַּחֲרָבוֹת וּבָרְמָחִים עַד שְׁפׇךְ דָּם עֲלֵיהֶם.

עם טעמים:
וַֽיִּקְרְאוּ֙ בְּק֣וֹל גָּד֔וֹל וַיִּתְגֹּֽדְﬞדוּ֙ כְּמִשְׁפָּטָ֔ם בַּחֲרָב֖וֹת וּבָרְמָחִ֑ים עַד־שְׁפׇךְ־דָּ֖ם עֲלֵיהֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וקרו בקל רב ואתחממו כנימוסיהון בסיפין וברומחין עד דאשתפיך דמא עליהון:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויתגודדו" - לשון שריטה בכלי וכן היה נימוסיהן

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויתגודדו" - ענין שריטת הבשר כמו (דברים יד א)לא תתגודדו

"כמשפטם" - כמנהגם

"בחרבות" - מלשון חרב 

מצודת דוד

"ויתגדדו" - שרטו בשרם בחרבות עד כי נשפך דמם כאשר היה מנהגם לעבדו בענין זה

"ויקראו בקול גדול" - שמעו לדברי אליהו עם כי אמר בהתול ולעג

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"והם קראו בקול". למען ישמע אלהיהם הרחוק מהם: "ויתגודדו". שאולי ישן הוא וירגיש בצער דקירת הרומח בנביאיו: