מ"ג מלכים א יח כט
<< · מ"ג מלכים א · יח · כט · >>
כתיב:
ויהי כעבר הצהרים ויתנבאו עד לעלות המנחה ואין קול ואין ענה ואין קשב.
מנוקד:
וַיְהִי כַּעֲבֹר הַצׇּהֳרַיִם וַיִּתְנַבְּאוּ עַד לַעֲלוֹת הַמִּנְחָה וְאֵין קוֹל וְאֵין עֹנֶה וְאֵין קָשֶׁב.
עם טעמים:
וַֽיְהִי֙ כַּעֲבֹ֣ר הַֽצׇּהֳרַ֔יִם וַיִּֽתְנַבְּא֔וּ עַ֖ד לַעֲל֣וֹת הַמִּנְחָ֑ה וְאֵֽין־ק֥וֹל וְאֵין־עֹנֶ֖ה וְאֵ֥ין קָֽשֶׁב׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויתנבאו" - עשו עצמם כמתנבאים
"קשב" - האזנה כמו (ישעיהו כא ז)והקשיב קשב
מצודת דוד
"ואין קול" - אבל אין קול וגו'
"ואין קשב" - רצה לומר וזה לפי שאין מי יקשיב להם כי אינו אלוה
"ויתנבאו" - עשו את עצמם כאלו מדברים בנבואה שתרד האש ולא חדלו מלהתנבאות עד בוא עת העלאת מנחת הערב הוא תמיד של בין הערבים כי אז נלאו ולא התנבאו עודמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אל מנחתם, ונבאו מזה שאלהיהם כועס על עובדיו וכדומה: "ואין קול". כנ"ל: "ואין קשב". שהעם לא הקשיבו אל נבואתם הכוזבת:
<< · מ"ג מלכים א · יח · כט · >>